שאלה:
שלום כבוד הרב
ברצוני לברר הלכה .הנני מלמד בישיבה תיכונית שביום העצמאות ראש הישיבה מזמין את הציבור הדתי לאומי לבוא לקיים את החגיגות בקמפוס הישיבה..מזה כמה שנים..
דא עקא..עשן הקטורת והניפנופים מגיע גם לבתי הרמ"ים השוכנים שם..והבית מתמלא עשן..אחד הרמי"ם מתנגד למהלך זה כיוון שזה פוגע בפרטיותו..מנגד טוען ראש הישיבה שמקום המגורים של הרמ"ים אינו מקום פרטי ואם כן הוא יכול להחליט דברים שאפילו במידה זו או אחרת יפגעו בפרטיותם של הרמי"ם ( כגון..הזמנת תנועות נוער בשבתות..למרות הרעש בכל מהלך השבת..)ואין זה דומה למקרה פרטי ולקוטרא וביה"כ..ואדעתא דהכי באים ללמד כאן..ובמיוחד שאין הם שוכרים דירותם אלא גרים ללא תשלום כחלק מהשירות שאמורים לקבל..יורנו הרב..מה דעת תורתינו הקדושה..תודה
תשובה:
שלום וברכה,
ראשית כל, רבנים שמלמדים בישיבה ומקבלים דירות מגורים מהישיבה, נחשבים לשוכרים, ולא לאורחים שדרים בחינם, כיון שהדירות הם חלף עבודתם, ונחשב שמשלמים על כך. ועל כן דינם שווה לכל שוכר שדורש דירה הראויה לדור.
אמנם ברור שלא יכולים למנוע התכנסויות שונות שיש בישיבה, כיון שכך הוא הדרך בישיבה, ועל דעת כן באו לדור שם. [ובפרט בישיבות תיכוניות שמקובל לכנס בחורים ונוער מבחוץ].
לגבי מניעה החגיגות, לדעת הדרכי משה אין יכול לעכב על כך. ונראה שגם לדעת הב"י שחולק מודה כאן שלא יוכל השכן למנוע את עשיית על האש מטענת קוטרא, כיו שהחגיגות נעשות לפרקים רחוקים ובזמנים ידועים. וראה מקורות.
בהצלחה.
מקורות:
לגבי הטענה שרוצה למנוע עשן של חגיגות פעם בשנה: מצאנו בגמרא (ב"ב כג, ב) ששכן יכול לעכב קוטרא ובית הכסא גם אם מתחילה שתק, כיון שאין הדעת סובלתו. וכתבו בתוספות (שם) דוקא קוטרא של כבשן שהוא גדול ומזיק ביותר אבל בקוטרא שלנו אינו יכול לעכב. וכתב בנמו"י שכוונת התוספות שאם הוא תדיר יכול לעכב ואם אינו תדיר אינו יכול לעכב. וראה בב"י (סימן קנה, נה) שהביא את דעת הרמ"ה שאם הוא עשן רב ואינו תדיר אין דרך האדם לסובלו. ואילו לדעת התרומת הדשן אם אינו תדיר אין יכול לעכבו, אף אם רב הוא. הב"י פסק כדעת הרמ"ה, והדרכי משה (אות יג) העלה כדעת התרוה"ד. ולפ"ז בעשן שאינו גדול ולא קבוע תמיד אלא תנור של אדם בביתו שאינו תדיר כל היום, לב"י יכול לעכב, ולדרכי משה אינו יכול לעכב.
אמנם מסתבר שמחלוקתם דוקא בעשן של תנורים שמשתמשים בבית הרבה אך לא תדיר, ואין אפשרות לשכנים להמנע מהעשן. אך בחגיגות שנעשית לפרקים רחוקים, כו"ע יודו שאין השכנים יכולים לעכב, היות והחגיגות אינם מונעים את דיורי השכנים, כאשר נעשה לפרקים רחוקים ובזמנים ידועים שניתן להגיף את החלונות.
