ברכת כהנים או תפילה בכוונה? / ברכת כהנים עם נעליים

רבני בית ההוראה
ד' ניסן ה'תשע"ח

שאלה:

שלום.
כהן חייל שהתגייס עכשיו, ורגיל להאריך בתפילת עמידה, אך הזמן הקצוב בצבא לתפילת שחרית הוא 40- 45 דקות, כך שתפילה מהירה. האם הוא יוכל:
א. להאריך בתפילתו כהרגלו, ולהפסיד בכך ברכת כהנים?
ב. לעלות עם נעלי הצבא (עשויות מעור) לברכת כהני0, במידה שיסיים את התפילה רגע לפני שהחזן ברצה?
ג. האם יוכל לומר רק חלק מפסוד”ז כגון ברוך שאמר אשרי וישתבח (ואולי הללויות), להמשיך מיוצר אור כך שיתחיל עמידה לפני הציבור, ויספיק לברכת כהנים, והאם ייחשב לו לתפילה במניין? תודה.

תשובה:

שלום וברכה

  1. נראה שלא כדאי להפסיד ברכת כהנים באופן קבוע, שהרי היא מצוה דאורייתא. אם ניתן להתפלל באופן נורמלי עם הציבור, אף שהוא לא באריכות כמו שאתה רגיל, נראה לי שהייתי מעדיף לעשות זאת. אם התפילה ממש מהירה ולא ניתן להתפלל בכוונה, אני חושב שהייתי מתחיל לפני כולם, כדי לסיים בזמן לברכת כהנים. אדם שמתפלל שמונה עשרה והחזן מגיע לברכת כהנים, יוכל לברך אם יתקיימו שלושה תנאים: הוא הכהן היחדי במנין, הוא אוחז בסוף ברכת ההודאה כמו הש”ץ, ועקר רגליו מעט ברצה.
  2. בציץ אליעזר חי”ד סי’ יא וח”כ סי’ כו התיר במקום שהריצפה מאוד מלוכלכת לעלות עם נעליים, ולדבריו אולי בשעת הדחק גדול יש להתיר, אינני יודע.
  3. נראה שמותר, אבל ודאי יש להשתדל להתחיל לפני כולם כדי להספיק הכל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *