שאלה:
שלום רב!
חימום מגבת לחה על מיחם בשבת אם המים שבמגבת מתבשלים אסור. אבל האם במציאות המים שבמגבת יכולים להתבשל ?
והאם יש כאן בעיה של כיבוס בייבוש המגבת ? בברכה, ויקטור בוחניק רחובות .
תשובה:
שלום רב
בודאי יש מציאות שהמים מתבשלים, כל מה שהתאדה התבשל תחילה, המגבת הרי מגיעה לחום שהיד סולדת בו. החידוש כאן, הוא שלמרות שאין שימוש למים המתבשלים והם אינם ניכרים ואחר כך גם נעלמים, יש משמעות לבישול כזה. ראה שו"ע סי' שא סעי' מו, ומקורו במרדכי. אינני חושב שיש בכך איסור של ליבון כמו בסחיטת בגדים, זה יותר דומה לשטיחתם בשמש שאסורה רק מדרבנן כמבואר שם סעי' מה, משום שנראה שכיבסם בשבת. גם לגבי הבישול סבר החתם סופר שזה רק דרבנן כיון שזה הולך לאיבוד. בקיצור הענין יש כאן שני איסורי דרבנן.
תודה.
לפי דבריכם שזה תרי דרבנן. לכאורה הוי פ"ר בתרי דרבנן דלא אכפת ליה ומותר. ובפרט שיש סוברים שאידוי בכלל בישול. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
חלילה, לא הבנתם כוונתי. לא התכוונתי שזה תרי דרבנן הרוכבים זה על זה, אלא להיפך, יש כאן במקביל שני איסורים דרבנן ולא רק אחד, גם בישול וגם מראית העין של ליבון, ולכן זה חמור יותר.
תודה על ההבהרה.
לגבי ליבון: ראיתי בסימן ש"א סמ"ו ס"ק קס"ט, שיש ליבון בבגד רטוב שמונח ליד האש, אבל בשמש ונראה שה"ה במגבת המונחת על המיחם אין איסור ליבון, אלא רק תהליך של ייבוש. ולכאורה אין בדבר איסור אפילו לא של מראית העין.
ועדיין אני שואל: הרי מדובר כאן בבישול דרבנן כיוון שהולך לאיבוד. ועוד דהוי חצי שיעור במלאכת שבת שלדעת החכם צבי הוי איסור דרבנן. ולכאורה הוי פ"ר בתרי דרבנן דלא אכפת ליה. ואולי הוא בכלל בגדר מתעסק לחמם המגבת. מהי דעת כבודו? בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
אני חושב שאכפת לו מאוד, היבוש מורכב מצהליך של בישול עד כדי אידוי. לא אכפת ליה נכון אם לא היה אכפת לו שישאר רטוב.
שאלתי כבר ת"ח וענה לי שכוונת המשנ"ב היא ללחלוחית הטבעית המצויה בעצים (כמו לולב טרי לגבי לולב יבש) ובזה החיוב הוא רק משום שמקשה גוף רך. אבל אין הכי נמי אם היו העצים לחים מחמת שבלעו מים מבחוץ חייב משום מבשל אף בלא"ה ודו"ק.
השאר תגובה