שאלה:
האם אין מקום להקל בהקלת הדינים (לא קיום יחסים אלא רק קירוב , חיבוק וכו…) לזוג שאחרי הפלה טבעית? והאישה במצב רגשי ונפשי לא טוב ? והיא זקוקה לעזרה זו…
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את הכאב המבצבץ בין השורות, ואני רוצה לומר שבדיוק כאן ובשביל זה באנו לעולם! להיות יהודים גאים בעלי חוט שדרה איתן, להראות לבורא העולם שאנחנו איתו עד הסוף, מקבלים את הוראותיו באהבה ובשמחה, ובזכות ההקפדה שלנו על שמירת הטהרה כפי שצריך תדעו תמיד רק נחת ושמחות.
דבר נוסף שרציתי לומר… אנחנו נמצאים בצומת ראשית מאוד ונתקלים בהרבה מאוד סיפורים, חשוב לדעת ש20% מההריונות לפחות מסתיימים בהפלה טבעית, משום שלכתחילה העובר לא תמיד מתפתח, כלומר, לא מדובר באובדן ילד בשום אופן! כך זה טבע העולם, כמו שלא כל חודש נכנסים להריון כך לא כל הריון מסתיים בלידה! ולכן, האכזבה היא בודאי טבעית, אבל המבט האמיתי על זה צריך להיות שזה ממש חלק מהתהליך, ונשים רבות מאוד עוברות זאת.
שיהיו תמיד שמחות ובקלות!
זה מאוד קשה להיות בעלי חוט שדרה במצבי משבר..אני לא מבינה איך במקרים מסוימיים אין להתחשב ברוח האדם ובהרגשתו?? הרי התורה היא דבר מופלא לאדם ולא לרעתו…אני באמת לא רואה איך אני שורדת את התקופה הבאה בלי תמיכה כזאת…זה קרה אחרי 40 יום וזה אומר שגם אחרי שהתנקה ישר יגיע הווסת…יקח לפחות חודש ומשו למקווה…ואני יודעת זה לא כמו לאבד ילד אבל יש בזה משהו יותר נורא …אנחנו אחרי ניסיונות של שנה וחצי להכנס, אמנם אנחנו צעירים ויש זוגות שמתפללים רק להכנס ולדעת שהם פוריים…אבל החוויה של הריון ראשון שנגמרת ככה..אני במצב לא טוב ובעלי לא יכול לתמוך וזה מעלה אצלי הרבה שאלות איך אי אפשר להתחשב במצבים של אנשים??
וסליחה על הכנות.
ההסתכלות לך אינה מדוייקת, אנחנו משוכנעים שבורא העולם הוא זה היודע מה טוב לנו! לא כל מה שנראה לעינינו טוב הוא אכן כזה. אדם חולה סכרת ל"ע שמתפתה לאכול עוגת קצפת מדהימה עם מפלי שוקולד, ובא אדם אחר וחוטף לו אותה, גם כן עשוי להרגיש אכזבה וכעס, אבל כל אדם חכם יודע שזה לטובתו ממש ממש, וכך גם בנושא שלנו. אני יודע שלא יפה להביא משל מעוגה על נושא רגשי כזה, אבל בכל זאת זה מסביר משהו… בשורות טובות ובעזרת ה' יהיו רק שמחות. העיקר לא להשבר.
השאר תגובה