לתרומות לחץ כאן

הנחת סיר עם בשר על שיש חלבי – ספרדים

שאלה:

שלום וברכה,

א. האם לדעת הרב עובדיה שמתיר נט בר נט לכתחילה כדעת בדק הבית, מותר להניח סיר חם בשרי בן יומו על גבי שיש חלבי בן יומו כאשר ישנם מים במקום מגעם? הרי לכאורה זה נט בר נט, כי המים שבמגע ביניהם הם טעם שני ואין בכוחם לאסור את את השי ואת הסיר.

ב. מה הדין בנט בר נט לפגם דאיסורא? האם למי שמתיר נט בר נט דהיתרא לכתחילה, מותר להניח סיר של תבשיל על גבי שיש טרף שאינו בן יומו, ובין השיש לסיר גם יש מים? המים לכאורה יקבלו מהשיש טעם לפגם, והם גם נט בר נט.

תשובה:

שלום רב

יש נקודה חשובה שצריך לדעת ומקורה בש"ך סי' צה ס"ק י. הדין של נ"ט בר נ"ט הוא רק כאשר היה שני שלבים, אבל אם בבת אחת נבלע במאכל טעם בשרי וחלבי, אין דין של נ"ט בר נ"ט, לכן כאן שיש שיש חלבי וסיר עם בשר שנפגשים יחד בבת אחת במים, המים והכלים נעשים בבת אחת בשר בחלב ממש, ואין דין של נ"ט בר נ"ט. לכן כל הדוגמאות של הפוסקים הם תמיד במאכל פרווה שמתבשל בסיר בשרי.

כאשר יש בסיר מאכל פרווה נחלקו הפוסקים לדעת השו"ע אם מותר לעשות זאת לכתחילה: הגר"ע יוסף הליכות עולם ח"ז פרשת קרח נקט להקל, אולם גדולי הפוסקים הקודמים לא למדו כך בשו"ע, ראה זבחי צדק צה ב ובכלל נושאי כליו של השו"ע שם ש"ך ס"ק ג וכרתי ופלתי ס"ק א נקטו שאין לעשות לכתחילה, וכן נקט בכף החיים שם בס"ק א שהשו"ע חזר בו ממה שכתב בבדק הבית. לכן אין להכנס למחלוקת זו, והמחמיר ונזהר בדיני בשר בחלב תבוא עליו ברכת הטוב.

נותן טעם לפגם זה אף פעם לא היתר לכתחילה, אסור לעשות זאת אבל המאכל אינו נאסר.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. כי רשמתם "נותן טעם לפגם זה אף פעם לא היתר לכתחילה אסור לעשות זאת אבל המאכל לא נאסר" ולפי דעת הרב עובדיה זה לא נכון.

  2. חכמים אסרו לכתחילה נטל"פ, שהרי לדבריך כלי שעבר עליו 24 שעות לא היה חייב הגעלה, וזה דין פשוט שאין לו קשר לנ"ט בר נ"ט. במקרה של נ"ט בר נ"ט אתה צודק.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל