שלום, האם כשאמרו בסימן רמד, ו מניעת רווח או הפסד, נפסק להלכה שאכן יש הבדל, ובמניעת רווח כדעת המ"א אנחנו לא נחשיב זאת כמקום "פסידא" או שנפסק שאפילו אם יש מניעת רווח, במקום של צורך גדול יהיה אפשר להתיר?
תשובה:
שלום רב
אין ספק שמניעת רווח אינו נחשב הפסד, הדיון במשנה ברורה שם ס"ק לה, הוא מה נחשב מניעת רווח, האם רק השבתת כלי, כמו תנור וכיריים שהיה יכול להשכירם, או גם מכירת מוצרים ביום השבת לאנשים שרוצים לקנות דוקא בשבת, זה עיין רק מניעת רווח ולא הפסד, ובזה נסתפק המשנה ברורה שם. ומכל מקום ראה שם שגם במקום הפסד לא התירו אלא בקבלנות ולא שכיר יום.
האם מה שנלמד בשבת קנג. שאדם בהול על ממונו, אפשר לומר שלא גזרו חזק אפילו אם אינו מפסיד ממון אלא רכוש ?
ואם כן היכן זה נלמד בהלכה… האם לגבי כיבוי דלקה בבית נלמד?
ושאלה נוספת לגבי השאלה הראשונה , אם נניח אדם שכר חנות והחנות עולה לו נניח 3000 שח, בחודש, ואם נחשב יצא שבערך אדם מפסיד על כל יום (מתוך 30 יום) 100 שח, האם נקרא לזה הפסד מכיוון שאינו פותח החנות בשבת, היינו שבחודש יפסיד 4 שבתות 400 שח?
הקושי להבין הוא, שאם נניח אותה חנות עושה בחודש ריוחים של עשרים אלף , איך אפשר לומר פה שה מקום הפסד, הרי שה400 שח אם בעצם מניעת ריוח ולא הפסד, שהרי הוא עושה הרבה יותר כסף ממה שמפסיד אותו יום?
ואשמח אם הרב יוביל למקור מסויים שכתבו בעניין
לא הבנתי את ההבדל בין ממון לרכוש, זה ודאי אותו דבר.
ברגע שכבר כיסה בחודשי את השכירות, כל השאר הוא מניעת רווח.
השאר תגובה