בספריית בית הספר נמצאת סדרת תנ"ך עם פירוש ש.ל. גורדון. האם צריך גניזה או אפשר להכניסו למיכל מיחזור.
תשובה:
שלום רב
התנ"ך עצמו צריך גניזה, וכיון שקשה לחתוך את הפירוש מהתנ"ך יש לגנוז הכל. אבל כדאי להזדרז בזה, ספר כזה לא טוב שימצא בבית הספר.
מקורות
עיין בשו”ת אגרות משה יו”ד חלק ב’ סימן קל”ז וחלק א’ סימן קע”ב, ועיין בספר אמת ליעקב להגר”י קמנצקי זצ”ל ביו”ד סימן רפ”א הערה 199.
תודה לכם.
הסתכלתי בתשובות אגרות משה שהפניתם לשם, וראיתי שהוא כותב שאם אפשר לחתוך את התנ"ך מהפירוש, יש לגנוז את התנ"ך ולשרוף את הפירוש. אך אם אי אפשר לחתוך, יש לשרוף את כל החיבור עם שמות הקודש שבו, ולא לגנוז את כל החיבור כמקשה אחת.
אצטט:
"כיון שבצד אחד מזה כתובים הפסוקים והשמות ובצד השני כתובים דברי מינות נמצא שהוא בזיון היותר גדול להפסוקים והשמות להיות כתובים שם, ואף אם יגנזו אותם הרי יהיו נכתבים במקום חרוף וגדוף לכן צריך לשרוף כל הספר שלהם אף שישרפו ממילא גם הפסוקים והשמות דהרי נמצא שהשרפה אדרבה הוא כבוד להשמות שנכתבו שם שיסולק הבזיון.
ומטעם זה צריך לשרוף פירושי הרשעים על תנ"ך שנמצא שם פירושים של כפירה בדברי חז"ל, ואף אם נמצא שם גם פירושים טובים טוב שישרפו שאין ללמוד מרשעים אף דבר טוב כדאיתא עובדא דר"א בע"ז דף י"ז שאף על דבר טוב ששמע מיעקב איש כפר סכניא שהיה מין ונהנה נענש, ולכן אין שום צורך אף בפירושים הטובים שנמצאו שם, ובפרט כשאין ידוע באיזה מקום הם פירושים הטובים וצריך לקרותם כדי למוצאם שאסור דהרי ממילא יעיין גם בדברי הכפירה שאסור ולכן צריך לשרוף כל הספר. ובאם נדפסו פירושי הרשעים יחד עם התנ"ך כיון שאפשר לחתוך את התנ"ך שלמעלה ולגנוז צריך לעשות כן, אבל אין לגונזו יחד עם פירוש הרשעים דהרי אפשר להיות תקלה עי"ז שאם ימצא אחד ויחשוב שהוא ספר הראוי לקרות בו, וכדאשכחן חשש תקלה זו בנשרפין שלא יקברו שפרש"י בסוף תמורה הטעם דלמא אתי אינש ואשכח להו ואכיל להו, וכ"ש בספרים שהוא קיים ליותר זמן מאוכלין".
אכן וכך כתבנו בתשובה…
כלומר, כיון שקשה לחתוך את הפירוש מהתנ"ך, יש להכניסו למיכל מיחזור או גריסה, ולא לגנזו.
תודה רבה.
בדיוק הפוך כתבתי!!! שכיון שקשה לחתוך יש לגנוז הכל.
אז סליחה.
אבל הרי באגרות משה כתוב, לא לגנוז בשום אופן. לשרוף דווקא, אפילו ששורפים ביחד עם זה את שמות הקודש?
לשרוף אכן עדיף, כדי שלא יכשלו בהם כמובא שם, אבל לזרוק ודאי אסור, יש גם את חשש הכשלון וגם מצב של בזיון לפסוקים…
ומה עם מיכל מיחזור או גריסה?
ר' משה מסביר שם שהביזיון לספרים ולשמות הקודש שהם נמצאים ביחד עם דברי הכפירה, יותר גדול מאשר הביזיון של להשחית את שמות הקודש והפסוקים. כלומר, הגניזה אסורה, מחשש מכשול. וכמו שכתבתם, הזריקה ודאי שאסורה.
מה שצריך זה לכלותו מהעולם, או על ידי שריפה, או על ידי גריסה.
הבנתי נכון?
יתכן שגריסה גם תהיה מותרת לדבריו.
למה רק יתכן?
ומה הכוונה גם גריסה?
הרי לגנוז אסור לדברי האגרות משה!
אז מה מותר עוד מלבד גריסה או מיחזור?
שריפה.
השאר תגובה