מי שהזמין מוצרים ממכולת ושלחו לו פריט לא נכון במשלוח.
בעלי המכולת מוכנים לקחת חזרה את המוצר ולשלוח את הנכון אבל לא רוצים לשלם את דמי המשלוח. מי אמור לשלם?
ראיתי באיזה ספר שמכיון שזה דבר שבשיגרה שפריטים לא נכונים נשלחים בטעות, יש כאן אומדנא מסוימת שסבור וקיבל, ולכן בעל המכולת פטור מלשלם על המשלוח. מה דעתכם בנושא?
תשובה:
שלום רב,
אינני מבין את האומדנא ולא ההיגיון שבדבר, וכי בגלל שמצוי טעויות זה צריך להיות על חשבון הלקוח. נניח שאני מזמין כסא ושולחים לי בטעות ארון, אני יהיה חייב לשלם הוצאות הובלת הארון? איזה היגיון יש?
אם כל המוצרים (פרט למוצר אחד) היו בסדר, הלקוח חייב לשלם עבור המשלוח הראשון. שהרי גם אם מוצר אחד חסר הוא היה חייב לשלם על המשלוח.
עבור החזרת המוצר השגוי, הלקוח אינו צריך לשלם, אלא בעלי המכולת, שהרי זה עניינם לקבל מוצר זה חזרה. עבור המשלוח השני של המוצר הנכון שלא נשלח בטעות, בזה יש להסתפק קצת וראוי להתפשר. ככל הנראה אותו שליח שיביא את המוצר הנכון יחזיר גם את השגוי בעלות של משלוח אחד, אם כן מן הראוי שהלקוח ישלם 25% מעלות משלוח רגיל ובעלי המכולת 75%.
מקורות:
לעניין הוצאות החזרת מוצר שגוי עיין שו"ע חו"מ סי' רלב סעיף כא שבמקרה של 'מקח טעות' המוכר חייב להחזיר את הכסף ועליו לטרוח לקחת את המוצר חזרה. אמנם, נחלקו הפוסקים אם גם במקרה שהחפץ נמצא באותה עיר המוכר חייב לטרוח, עיין עלון המשפט גליון 40 עמוד ב דין 3. אבל, במקרה זה שלא הלקוח לקח את החפץ לביתו אלא המוכר שלח אותו, שהוצאות ההחזרה על המוכר. כל שכן, אם לא מדובר במוצר פגום, אלא במוצר שונה לגמרי.
לעניין הוצאות משלוח המוצר החלופי, לכאורה היה מקום לומר שהמוצר שלא נשלח אינו כלול במקח וכאילו שהוא לא היה נמצא בלאי ושוב הגיע לאחר המשלוח הראשון, שהלקוח אמור לשלם דמי משלוח פעמיים (אם הוא לא רוצה לאסוף מוצר זה בעצמו).
מאידך, בספר ברית יהודה פרק כח הערה מה מחדש שאם אדם קונה חפץ בחנות מתקיימים בעצם שתי קניינים, קניין אחד שהמוכר מתחייב לספק לקונה חפץ כזה, וקנין נוסף שהמוכר מקיים את חובתו בחפץ המסוים שהקונה לקח בפועל. לפי זה יש מקום לומר שאם בחשבון שנערך ללקוח חייבו אותו על המוצר הנכון, יש התחייבות של בעלי המכולת לשלוח את כל המוצרים שברשימה במחיר של דמי משלוח אחד.
שלום כבוד הרב,
רציתי לציין 3 נקודות בנושא, מבלי להתייחס להלכה עצמה.
1. נראה לי שבכל מקום בעולם עסקאות הן שהלקוח מחזיר את החפץ שאינו חפץ בו על חשבונו, אא"כ צוין אחרת בפירוש במעמד הרכישה.
2. אומנם, גם אני שאלתי בעבר מה הדין במוצר שלא קניתי וגיליתי בבית, וגם לי אמרו כנ"ל, וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא
3. שאלתי פעם את הרב הראשי דוד לאו, מה לעשות במקרה שהגעתי לירושלים, ובפאתי העיר תפסתי בחור אחד והקנתי לו את החולצה שלי (בכדי להימנע מקריעה), וכעת נמצא שאני משתמש שלא כדין בחפץ שאול? והשיב לי הרב, שזה לא גזל. ההקניה היתה לתנאי. ברגע שהגעתי לכותל נגמר התנאי והיא חזרה להיות שלי.
אם לפי הדין הוצאות ההחזרה הן על המוכר, קשה לומר שהמנהג ישנה את הדין מחמת היות המנהג מנהג גרוע. אין בכך שום היגיון, ובפרט במקרה שהמוכר שלח פריט שגוי. אם יש מנהג כזה, הרי זה רק בגלל שהמוכר מחזיק בכסף אז הוא מרשה לעצמו לתת ללקוח לרדוף אחריו. זה כמו שהיינו אומרים שהמנהג הוא שהמלווה חייב לרדוף אחר הלווה. אני מניח שאם הלקוח עדיין לא שילם ולא היה יוצא לו לעבור ליד החנות מבלי לטרוח במיוחד, המוכר היה מגיע לקחת.
לפי הבנתי מניסוח השאלה, בשאלה מדובר במצב שונה לגמרי. המדובר במקום שבעלי המכולת לוקחים את הוצאות המשלוח על חשבונם ולא באופן ש״הלקוח היה חייב לשלם על המשלוח הראשון״. ולכן ניתן לטעון שאכן בהזמנה גדולה מוכנים לשלוח בחנם (או שזה נכלל באיזשהו אופן בהוצאות הקנייה), אבל מעולם לא קיבלו על עצמם לשלם דמי משלוח רק עבור מוצר בודד! וכן יש אומדנא שרגיל שהמשלוח הזמנה גדולה ממכולת יש טעימות כאלו. והקונה יודע שלא ישלחו לו בחנם מוצר בודד.
אם כן, ברור שהלקוח אינו חייב לשלם עבור המשלוח הראשון. לגבי המשלוח השני, לא נראה לי שעובדה זו תשנה את הדין. גם אם המשלוח חינם, אם הלקוח שילם על כל הרשימה (או אם רשמו סכום כולל בפנקס), מגיע לו משלוח חינם על כל המוצרים ויש להסתפק אם מגיע לו משלוח נוסף על מוצר בודד שלא נשלח. האומדנא שכתבתם איננה אומדנא דמוכח, לכל מכולת יש רמה אחרת של שירות ללקוחות. לדוגמא: המכולת בשכונתי היה שולח גם מוצר בודד. אם היה מדובר במשלוח לשכונה מרוחקת, היה תלוי כמה הוא הרוויח בקנייה הכוללת.
השאר תגובה