בס"ד
שלום כבוד הרב,ברשותך אבקש לשאול:
למדתי בשיעור תורה שיהודי שמבקש להחזיר בתשובה יהודי אחר עם כל כוונת הלב,וטורח בעבור זה כמובן ואינו מצליח, נחשב לו כאילו החזיר בתשובה. האם נכון לומר זאת גם על מי שמבקש לפייס בין שני יהודים? אם יש סיכסוך בין שני יהודים ואחד מהם מבקש מחברו לפנות בשמו ליהודי עימו הוא מסוכסך ושבעצם ישמש שליח נאמן כדי להעביר את בקשת הסליחה,והשליח אכן עושה את המצווה וטורח אך לא מצליח. האם נחשב לו בשמיים כאילו הצליח?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב,
אכן חז"ל אומרים: "מחשבה טובה מצרפה למעשה, שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, מאי ולחושבי שמו? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה".
כלומר, את חשבת לעשות מצווה ולהשכין שלום בין איש לרעהו. ונאנסת ולא להצלחת לעשותה, שהרי הניצים עדיין ניצים, בכל זאת הקב"ה מצרפה למעשה כאילו עשית את המצווה.
יתרה מזו, יש מצוות שהמצווה היא דווקא התוצאה, לדוגמא, הנחת תפילין וכד' אדם שלא הניח תפילין ודאי שלא קיים את המצווה, (אולם כאמור, אם רצה להניח ונאנס ולא הניח כאילו עשה את המצווה). אך יש מצוות שהמצווה היא המעשה עצמו ולא התוצאה. כמו המקרה האמור, השכנת שלום בין איש לרעהו, עצם העובדה שעשית את המאמצים להשכין שלום, זה עצמו המצווה, גם אם התוצאה היא בנתיים עגומה. לכן אין צורך להגיע למאמר חז"ל הנ"ל שייחשב הדבר למצווה.
