הבן איש חי פרשת תרומה שנה ראשונה, כותב בהלכה יב' : חזן הממהר ,,,לא יענו אמן, ואחריות על החזן (ש"ץ), כנזכר באחרונים.
איני מוצא איזה אחרונים, באיזה פרק או פיסקה כתבו דברים הללו
אשמח אם תעזרו לי
תודה
תשובה:
שלום רב.
זה לשון הבן איש חי שציינת: לא יענה אמן אחר שהתחיל הש"ץ ברכה שניה, אלא יענה תיכף בסיום הש"ץ את הברכה, שאם הש"ץ מהיר ורץ כצבי שתכף בסיום הברכה התחיל בברכה שאחריה לא יענה אמן והעונש על הש"ץ כנזכר באחרונים.
ובדבר שאלתך היכן מקור הדברים, ראה בספר עבודת הקודש למרן החיד"א (קשר גודל) סימן ט אות כט שכתב ממש כלשון הזה: ש"ץ שסיים מגן אברהם ותיכף התחיל אתה גיבור, לא יענה אמן. (בר"י סי' קכד). ועונש ביטול אמן אז הוא על הש"ץ (הרמד"ל). ע"כ.
וראה עוד בשלמי ציבור למהרי"י אלגאזי הלכות ענית אמן סעיף כט וסעיף לא, דף פט ע"א, ובברכי יוסף קכד,ט.
