לתרומות לחץ כאן

ההבדל בין מאכל חריף שנתבשל בסיר חלבי למאכל חריף שנתבשל בסיר בשרי

בס"ד

לכ' רבני בית ההוראה שלום רב,
לגבי הלכות בשר בחלב, נתקשיתי להבין ההבדלים המקרים הבאים:
אם אכלתי מאכל פרווה חריף (למשל: בצל וכיוצ"ב) שנתבשל בסיר בשרי, אני יכול לאכול מיד לאחר מכן מאכלי חלב. אך אם אכלתי בשר ממש, ואני רוצה לאכול לאחר מכן מאכל פרווה חריף שנתבשל בסיר חלבי, יש שכתבו שצריך להמתיך שיעור הזמן הרגיל בין בשר לחלב (שש שעות).
אני שואל מה ההבדל? הרי מאכל פרווה חריף שנתבשל בסיר בשרי אפילו אינו בן יומו, משבח טעמו הפגום של הסיר ונעשה בשרי, ואסור לאכלו עם בשר אפילו בדיעבד אם נתערבבו.
אז איך חילקו בדבר? הלא במקרה הראשון היה גם צריך להמתין שש שעות.
אשמח מאד להתייחסותכם.
יישר חילא לאורייתא.

תשובה:

ההבדל הוא, דכשאנו דנים איזה סוג בשר מחייב להמתין על אכילתו ו' שעות יש לבדוק מה הטעם שמפני זה אנו ממתינים, ובדבר נחלקו הרמב"ם ורש"י או מצד שבשר מושך טעמו בפה זמן רב, או משום שיירי בשר שנתקעים בין השיניים, ובדבר חריף שנחתך בסכין בשרי טעמים אלו לא שייכים, ואף שממנהג כ' הרמ"א סימן פ"ט סעי' ג' להמתין ו' שעות אף על תבשיל של בשר, לא החמירו אלא בתבשיל שקיבל טעם ממממשות של בשר, אבל כשקיבל טעם מכלי אף דהתבשל בו דבר חריף הקילו אחרונים כמבואר ברע"א ובי"מ שם.   משא"כ אם אכל ממשות בשר ששייך אחד מהטעמים של הראשונים הנ"ל [שלהלכה יש לחשוש לכל אחד מהטעמים בפני עצמו כמבואר בטור ושו"ע סעי' א'] יש איסור לאכול כל מאכל שדינו כחלבי ואין תנאים מיוחדים איך אנו דנים אותו לחלבי ע"כ דבר חריף שאנו מחמירים לדון אותו כחלבי יש המחמירים לאסור לאכלו בחלב. אמנם ישנה משמעות בפוסקים שבאמת לא חילקו בדבר עיין במקורות,

ולהלכה יש מקילים שמותר לאכול בצל שחתכו בסכין חלבי נקי תוך ו' שעות לאכילת בשר. עיין מקורות ביתר ביאור בזה.

מקורות:

בגוף סברת החילוק כן הביא בספר דבר חריף פ"א אות ט' בשם משמרת שלום סי' פ"ט ושו"ת כנסת חכמי ישראל סימן קס"ג עיי"ש. וסיכום השיטות הוא כדלהלן:

מאכל חריף שהתבשל בכלי בשרי לענין אם צריך להמתין ו' שעות:   הבית מאיר סימן פ"ט על הש"ך סקי"ט, וכן מבואר ברע"א סימן פ"ט סק"ד.

ולענין אכילת דבר חריף שנחתך בסכין חלבית תוך ו' שעות מאכילת הבשר: הפרמ"ג באור"ח סימן תצ"ד מחמיר שלא לאכלו תוך ו' שעות מאכילת הבשר. והביאו היד יהודה סימן פ"ט סוף סק"ה בפירוש הארוך, ונקט היד"י להקל כשהכלי אינו בן יומו [שבאינו בן יומו יש צירוף שיטת המהר"ם שסובר שרק חילתית שהיא חריפה מאד משביחה טעם פגום, ולא שאר דברים חריפים כמובא בטור סימן צ"ו] ובספר דבר חריף פ"ט או' ט' מביא בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א דמעיקר הדין אין להחמיר בזה בכל גוונא, ואינו אלא חומרא.

ויש שהבינו שיש כאן מחלוקת ולשיטת הפרמ"ג שלא לאכול חריף חלבי תוך ו' שעות לאכילת בשר ה"ה אם חתך מאכל חריף בסכין בשרית יש להמתין אחרי אכילתו ו' שעות. [משמעות מהרש"ם בדע"ת באור"ח שם].

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. ישנו מקרה נוסף שיש בו הבדל דומה:
    האוכל תבשיל פרווה שבושל בכלי בשרי שלא נוקה מהבשר לא נהיה בזה בשרי ומותר לו לאכול חלבי בתוך שש שעות. (באר היטב יו"ד פ"ט י"א. ופתחי תשובה שם) אבל האוכל בשר ממש אסור לו לאכול תבשיל פרווה שבושל בכלי חלבי מלוכלך בחלב בתוך שש שעות. (כך שמעתי, אכן לא מצאתי מקור מפורש לזה)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל