קןנטרס יין ישמח, נספח א: בענין שמחת פורים

רבני בית ההוראה
כ"ט סיון ה'תשע"ב
סימן טו תוכן עניינים  נספח ב


מצאנו כמה מקורות שיש דין שמחה בפורים כגדרי שמחת המועד ע”פ הפס’ ימי משתה ושמחה:

א. בלקט יושר (מתלמיד בעל תה”ד) בה’ פורים (שבסוף או”ח ד”ה בהלכות כבוד, עמ’ 157) כ’: “אין שמחה אלא בבשר ויין, וצריך כל אחד לעשות תבשיל א’ או ב’ מן הבשר, ובשר עוף אינו נקרא בשר.”

ב. בשו”ע או”ח (תרצו ז) “יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה”. ובמ”א שם (תרצו טו) הק’ שאפי’ בשבת אין חיוב לאכול בשר, ותי’ “ואפשר לומר דפורים שאני דכתיב ביה שמחה ואין שמחה אלא בבשר, ומ”מ קשה דהא יו”ט נמי שמחה כתיב ביה ואין חיוב לאכול בשר  רק בזמן שבהמ”ק קיים ע’ סי’ תקכט, לכן נ”ל דבלילה עכ”פ לא יאכל בשר.”

ג. בשו”ע חו”מ (קצט ג) מבואר דבזמנים מסויימים שיש בהם מצוה באכילת בשר מעות קונות את הבשר. וכ’ החת”ס בהגהותיו שם שגם בפורים נוהג דין זה לפמש”כ המ”א הנ”ל. וכ”כ גם בחידושיו לחולין פג. ע”ש. [ומה שלא נזכר בחולין – משום שהיו רגילים בעגלים כדמ’ בב”מ עח:]

ויש ללמוד מזה גם לענין יין, דמלבד מה שמצינו דין מיוחד בפורים דמיחייב לבסומי, יש דין נוסף של שתיית רביעית יין כמו במועד. ונפק”מ למי שאינו יכול לשתות יין בכמות שיכול להתבסם ממנה, ואף אינו יכול לשתות יותר מלימודו ולישון כד’ הרמ”א (תרצה ב), דמ”מ ישתה רביעית יין. [ומלבד זה משמע בבה”ל (תרצה ב ד”ה חייב וד”ה עד) שיש מצוה בשתייה גם משום זכר לנס שנעשה ע”י יין, ולזה נצרך יותר מלימודו. ונמצא ג’ גדרים: א. רביעית – מדין שמחה. ב. יותר מלימודו – זכר לנס. ג. לבסומי עד דלא ידע. (וע”ע שבט הלוי ח”י קז).]

וצ”ע מדוע לא שמענו שצריך לשמח הנשים בבגדי צבעונין, שהרי אמרו (במגילה ד.) נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותא הנס, וברמ”א (תרצה ד) מבואר דגם במשלוח מנות ומתנות לאביונים חייבות (מהאי טעמא), וע’ שע”ת סק”ה שד”ז שייך בכל מצוות הפורים.

ועוד יל”ע אם יש מצוה לשמח את הקטנים בקליות ואגוזים ומגדנות. וע’ ביאור הגר”א על מגילת אסתר (פ”ט פס’ כח) על הפס’ וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם “שימי הפורים הם המשתה והשמחה, לא יעברו מתוך היהודים שהם הגדולים, וזכרם שהיא קריאת המגילה לא יסוף אפילו מזרעם דאפי’ קטנים [חייבים בקריאת] המגילה.” מבואר דאין מצות שמחה בקטנים.

סימן טו תוכן עניינים  נספח ב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים