לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

קונטרס יין ישמח, סימן טו': דינים העולים בקצרה

סימן יד תוכן עניינים  נספח א

א)      כל ז' ימי חג הפסח וח' ימי חג הסוכות ושמ"ע, ושבועות – חייבים בשמחה הם ולילותיהם. (סי' א). ואף בר"ה יש חיוב שמחה, אבל בזה לכאורה א"צ כל הפרטים דלהלן, ואדרבה עדיף למעט קצת בשמחה שלא יאכל כל שבעו, וגם לא ילבש בגדים מיוחדים ליו"ט. [ונראה מזה שסעודה חגיגית ומושקעת במיוחד אינה מתאימה לר"ה.] (סי' יד).

ב)      בכל א' מימים אלו הגברים צריכים לשתות רביעין יין, ((לכאורה יכול לצאת ידי חובה בכוס של הקידוש (אא"כ מקדש על מיץ ענבים) וכ"כ בשלמי תודה להגרב"צ פלמן יו"ט סי' מא. וע' שולחן שלמה יו"ט בסו"ס תקכט (הע' ז') שמי שלא אכל בשר ולא שתה יין קיים מצוות שמחה בקידוש אלא שלא קיים המצוה בהידורה. וע' רשב"ם ותוס' בפסחים קח: דבד' כוסות מקיימים גם מצות שמחת יו"ט. )) ולא יוצאים במיץ ענבים, אבל אפשר לערב מיץ ענבים באופן שמורגש טעם היין היטב, וי"א חצי יין וחצי מיץ ענבים. (וסגי ברביעית אחת של תערובת יין ומיץ ענבים). ואפשר להקל כשיעור הקטן ( 86 סמ"ק). ((ומי שלא רוצה לסמוך על האומרים שסגי בתערובת וגם רוצה להחמיר בשיעור חזו"א, מ"מ יכול לערב 86 סמ"ק יין ולהשלים השאר במיץ ענבים.)) ומי שאינו אוהב יין – צ"ע אם צריך לשתות. ובשאר משקאות המשכרים – מח' אם יוצאים. (סי' ב, ג, ד).

ג)       מי שהיין גורם לו כאב ראש או בטן או שמזיק לבריאותו – פטור משתיית יין, ומ"מ אם יכול לשתות יין בשיעור הקטן או על ידי תערובת מיץ ענבים או בצירוף ב' הקולות – יעשה כן, ולא יבטל לגמרי. ואם לא יכול גם זה – מ"מ צריך לקיים הדין שמחה בשאר דברים כגון בשר, ואם גם זה לא יכול – בשאר דברים המשמחים אותו. (סי' ה).

ד)       מלבד היין ראוי לגברים לאכול גם בשר בהמה בשיעור כזית, ואפשר להקל כשיעור הקטן (30 סמ"ק), ואם אינו יכול בשר בהמה טוב לאכול בשר עוף או שאר דברים המשמחים אותו. וצ"ע אם מי שלא אוהב בשר צריך לאכלו, ובפרט אם ע"י הבשר לא יוכל לאכול מאכלים שאהובים לו יותר כגון מאכלי חלב שלכאו' עדיף מה שחביב עליו. (וייתכן אף באוהב בשר במקצת – בזה ייפטר). (סי' ו, ז, ח).

ה)      שמחת הנשים אינה בבשר ויין אלא בבגדים נאים ותכשיטים, [או נעליים –  בשעה"ד (בה"ל תקכט)], ומקובל שצריך לקנות חדש לכבוד הרגל, ((וי"א שאם כבר יש לה בגד ליו"ט ואינה צריכה, יכול לשמחה בדברים אחרים.)) ויוצאים בא' לכל הימים אף אם קונה בגד שלא תלבשנו כל הימים. אבל מד' היש"ש משמע לכאו' שא"צ דוקא חדש אבל צריך שיהיה לה בגדים יותר נאים משל שבת לכל הימים שחייבים בשמחה. וצ"ע. וי"א שיוצאים גם בפרחים אבל לא בכלים, וי"א דיוצאים אף בכלי חשמלי שלא משמש בחג. וצ"ע. (סי' ט).

ו)        שמחת הילדים היינו ע"י קליות אגוזים ומגדנות, וה"ה שאר ממתקים, וצריך לתת להם כל א' מהימים. ודוקא בקטנים שהגיעו לחינוך, ולכאו' היינו שמבינים ענין החג. (סי' י).

ז)        גם שאר דברים המשמחים כגון טיול וכדומה – יש בהם קיום מצות שמחת הרגל. [ול' הפוסקים "חייב", וצ"ע.] וכן ראוי גם לגברים שביו"ט יהיו בגדיהם יותר טובים משל שבת, אבל זה רק ביו"ט ולא בחוה"מ. ואין לספר ביו"ט דברים מצערים [ולכאו' גם בחוה"מ]. (סי' יא).

ח)      עיקר המצוה להיות שמח וטוב לב, ואם זוכה להיות שמח בה' אשרי לו, אמנם אינו חיוב. ולד' הנצי"ב א"צ להיות בשמחה כל היום אלא פ"א בכל יום. (סי' יב).

ט)      נהגו להקל שסגי בפעם א' ביום וא"צ גם בלילה, ולפ"ז יכול לצאת גם בלילה ואז א"צ ביום. והרוצה לחוש לשיטות המחמירים בזה לכל הפחות בדאו' – יקפיד שיאכל בלילה ג"כ איזה דבר המשמחו או שיעשה איזה דבר המשמחו. ובליל שמחת תורה יש יותר מקום להחמיר לקיים בלילה כי יש שיטות שביום אין מצות שמחה. (סי' יג).

סימן יד תוכן עניינים  נספח א

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל