טבילת קומקום חשמלי תוצרת חו”ל

רבני בית ההוראה
י"א כסלו ה'תשע"ב

שלום
תודה מראש
קומקום חשמלי שגוף חימום שלו מתכת מחו”ל האם טוען טבילה ?
יש לציין שלאחר טבילה מאבדים את האחריות

תשובה

שלום רב!

1. קומקום חשמלי, כיון שחלק מחלקיו הפנימיים שנוגע באוכל – ונחוץ לשימוש הכלי – עשוי ממתכת הרי שחייב בטבילה מן התורה.

2. ובכדי להתיר בשימוש כלי שהיה ברשות הגוי, חייבים להטבילו, ובלא זה אסור להשתמש בו. משום כך אף אם היה מצב שכלי מסוים מחמת סיבות כאלו או אחרות לא היה אפשרות מעשית להטבילו הרי שהכלי נשאר באיסור.

משום כך וודאי שמניעת האחריות על הכלי שהוא דבר שאינו בעיה בעצם הכלי וודאי שלא מתירה את הכלי בשימוש בלא טבילה.

מקורות:שו”ת חלקת יעקב (יו”ד סי’ מג, והגם שדן שם לגבי שימושו עם הקרקע, מ”מ נראה שנוקט לחייב טבילה, ויתירה מכך בנדו”ד עיקר שימושו הוא בתור קומקום, וחיבורו לקרקע הוא בארעי ממילא חייב לכו”ע) שו”ת אגרות משה (יו”ד ח”א סי’ נז) שו”ת בצל החכמה (ח”ה סי’ ה אות ב) שו”ת מנחת יצחק (ח”ב סי’ עב) שו”ת שבט הלוי (ח”ב סי’ נז), ספר טבילת כלים (פ”א בשם הגרש”ז), וכן דעת כל פוסקי הדור.

עי’ יו”ד סי’ קכ ס”א בחי’ רעק”א בשם הכנה”ג לגבי כלים גדולים שא”א להטבילם מחמת גודלם שאין להקל בכלי תשמיש סעודה אפילו בכלי זכוכית או עץ המוחזקים במתכת, ובכלים גדולים ממתכת שעשוים רק לאחסון אף בזה לא מתיר, וע”ש עוד בפ”ת סק”א לגבי יורות שקובעים בקרקע שאין להקל בהם אע”פ שא”א להטבילם [והגם שלגבי יורות שמיוצרים על דעת לחברם בקרקע מבואר מדברי השב יעקב שהביא הפ”ת סק”ו שלא כדברי החכמ”א שהביא הפ”ת, אולם אין זה נוגע לנידון דידן ששם מדובר שהיקל בזה משום שנחשב כקרקע והתורה חייבה רק כלים ולא קרקע, וכל שעשוי להתחבר לקרקע דינו כקרקע ע”ש ואין כאן מקומו], וכן בכל הגמ’ הראשונים והאחרונים לא מצאנו קולא כזו של כלי שא”א להטבילו שייפטר מהטבילה, והטעם כמו שנתבאר שכלי שהיה אצל גוי חלה עליו טומאה ולא יוצא מטומאתו אלא ע”י טבילה, והכי נאמר שגוי שרוצה להתגייר אך אינו יכול לטבול מחמת סכנה וכד’ האם יהיה יהודי מחמת רצונו בלבד, וכל מה שדיברו באחרונים בגוי שאסור לו למול את עצמו אם מועילה לו טבילה בלבד, כיון שהטבילה עצמה יש בה פן של קבלת קדושה, כמו בגוי שנולד מהול, או בגויה שאין לה ברית מילה ונכנסת לקדושה בטבילה בלבד, ודנו בזה שיתכן שאף מי שסכנה לו למול אולי נחשב כאילו נחתך אבר מילתו, ואף בזה הכריעו הפוסקים שאינו גר כיון שכל כמה שהדבר מעכב אינו הופך ליהודי אלא על ידי הדבר שצריך לעשותו עי’ שו”ת הר צבי (יו”ד סי’ רכ) ושו”ת צי”א (חי”ד סי’ צב) באריכות מדברי הפוסקים והוסיף בזה גם בחט”ט סי’ א אות יב מעוד פוסקים ועי’ שו”ת שרידי אש ח”ב סי’ סז שהשאלה הנ”ל עלתה על שולחנו [וכתב ששלח את השאלה לגדולי ישראל וכולם הסכימו לדבריו] שאינו גר עד שימול, אפילו שסכנה לו למול את עצמו, וממילא גם בנדון דידן שאין הכלי עולה מטומאה לטהרה אלא על ידי טבילה ואפילו שסכנה לכלי, וכל שכן בנדון דידן שאין סכנה כלל לכלי, אלא רק חשש של ביטול האחריות, שאין בזה כלל שאלה שחייבים לטבול [ויחשוב הקונה כאילו קנה בלי אחריות].

תגובה אחת

    איזנבך:

    מנסיון לא קורה כלום לכלי ומיבשים הפוך שעה /שעתיים ואפשר להפעיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *