שאלה:
חודש טוב!
מצאתי פעם כלי פורצליין / חרסינה שהניחו ליד הפח. הכלים היו כמו חדשים ללא שבירות או סימנים, הטבלנו אותם, ושכחנו את עניין ההכשרה. ולאחרונה התעוררה בי המחשבה, הרי לא ניתן להכשיר אותם… אבל חשבתי להתיר מחמת שיש כאן כמה ספיקות: שמא זה חדש ולא השתמשו בזה כלל, ואם תמצי לומר שזה אינו חדש- שמא זה כלי שלישי שאינו בולע, ואף אם היה כלי ראשון שחיממו בתנור- מרובא פריש והוא נמצא בשכונה שתושביה דתיים וחרדים, וסביר להניח שחיממו בהם היתר.
ועוד שאת הכלי הפכתי לבשרי, ויש ספק שלא ניתן לברר האם הוא היה בעבר חלבי, וכמובן שהוא אינו בן יומו.
האם צדקתי בסברות?
תשובה:
לדעתי הסברות קלושות. להניח שלא השתמשו הוא סיכוי קלוש ביותר. מי זורק כלים חדשים? לומר שהוא כלי שלישי אינו מדוייק, בודאי לאשכנזים שחוששים לגוש. מה שהתושבים דתיים זו סברא נכונה אבל עדיין מה עם חלבי ובשרי, אמנם זה כבר ספק דרבנן של אינו בן יומו, וככל שמדובר בדבר שמבחינתך בעל ערך ויש נזק להמנע מהשימוש בו, ניתן לעשות כעצת האגרות משה ולהגעיל שלוש פעמים כשיטת העיטור שזה מועיל גם בחרס.
מקורות:
ראה אגרות משה יו"ד ח"ב סי' מו.
א. אני ספרדי שמקל בגוש, עדיין להחמיר כדעת האגרות משה ולהגעיל 3 פעמים?
ב. מה תהליך ההגעלה בצורה הזו? הגעלה ושימת הכלי בצונן ושוב מיד להגעיל ולשים בצונן וכן פעם שלישית?
כן. כך לעשות. בהצלחה
השאר תגובה