שאלה:
שלום
האם כאשר אוכלים לחם ( על שולחן או כריך שלא על גבי שולחן) יש עניין להותיר מעט מהלחם? במגילת רות כתוב שרות אכלה והותירה "ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר"
תודה
תשובה:
שלום וברכה
זה לשון השולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפ סעיף ב
כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם; אבל לא יביא פת שלימה ויתננה על השלחן, ואם עשה כן מחזי דלשם עבודת כוכבים עביד, שנאמר: העורכים לגד שולחן (ישעיה סה, יא).
משנה ברורה סימן קפ ס"ק ב
(ב) כל מי שאינו וכו' – דצריך לשייר כדי שיהא מזומן לעני שיבוא וכעין שאמרו חז"ל המאריך בשלחנו מאריכין לו ימיו דלמא אתא עניא ויהיב לו וגם כדי שיודה להשי"ת על חסדו שהשפיע לנו מטובו ששבענו והותרנו כדכתיב אכול והותר:
משנה ברורה סימן קפ ס"ק ג
(ג) אינו רואה סימן ברכה – כדכתיב אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו וכתב של"ה דראוי ונכון שיתן להעני הטוב שבשלחן ובפרט אם הוא עני חשוב שמזה יראה לו שמקבלו בסבר פנים יפות. ומשבח אני את הקהלות שמחזיקין לומדים בחורים על שלחנם כל השנה כאחד מבניהם ובזה יוצא הבעה"ב בשני דברים מצות חלק עניים וגם מצות דברי תורה על השלחן דסתם בחור כזה עני הוא וגם ידבר בדברי תורה על השלחן ובודאי מה שנאכל על השלחן שחרית וערבית נחשב כשני תמידין וכו' עכ"ל והובא בא"ר:
מדוע זה לא נחשב לבל תשחית
לא כתוב לזרוק את זה. שומרים לארוחה הבאה. מדובר הרי בלחם שיכול להיות מיועד לעני שידפוק בדלת.
השאר תגובה