שאלה:
שלום,
האם אדם חולה שאין לו תיאבון יכול בלילה לעשות קידוש ולאכול דברים כמו שוקולד, יוגורט וכדומה (ולברך שהכל) ולא לאכול לחם?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
1. מי שהאכילה בשבת של לחם מהווה בשבילו צער ולא עונג פטור מאכילתו, אבל אם יש לו בזה עונג רק זה דורש קצת מאמץ, יש לאכול.
2. ולענין קידוש במקום סעודה למי שאינו אוכל לחם, לכתחילה ישתה שתי רביעיות יין, ואם אינו יכול, ישתה לפחות רביעית אחת, ובשעת הדחק יסמוך על אכילת פירות.
רפואה שלמה ושבת שלום.
מקורות:
1. תשובות הגאונים שערי תשובה סי' רכ"ו: שאלתם מי שמצטער ואינו יכול להשלים שלש סעודות כשהוא אוכל. כך הוא כל מי שאינו יכול לאכול כביצה ומצטער ממנה פטור "שלא תקנו חכמים שלש סעודות" בשבת אלא לעונג שבת ולכבדו וכיון שמצטער אין לו עונג ופטור. וכן הוא לשון הרשב"א (ח"ג סי' ה') בתשובה גבי מי שאינו יכול לאכול סעודה ג' וז"ל: מי שאינו יכול לעשות סעודה ג', אם יכול לאכול כביצה ואינו מצטער, יאכל, ויקיים ג' סעודות. ואם כשיאכל כביצה מצטער הימנה, פטור. "שלא תיקנו חכמים" ג' סעודות בשבת כו' עכ"ל.
2. בדין קידוש במקום סעודה מצינו כמה שיטות בפוסקים: אכילת עוגה – לדעת השו”ע סי’ רעג סעי’ ה כזית עוגה יוצאים בו ידי חובת דין זה, וכך הכריעו רוב הפוסקים, אולם הגר”א [הובא בביאור הלכה שם] החמיר לאכול פת דוקא. מנהג העולם בזה כדעת השו”ע [אלא שיש שהחמירו שהכזית יהיה כולו מהקמח ולא בצירוף הביצים והסוכר וכיוצא בזה כמבואר במשנה ברורה סי’ רח. שתיית יין – דעת הגאונים שדי ברביעית יין של הקידוש לקיום דין זה וכן פסק השו”ע שם, אולם, הלבוש שם כתב שהיין של הקידוש לא יוכל להחשב כסעודה הבאה מחמתו, וצריך לשתות רביעית נוספת, וכדבריו הסכימו הב”ח ט”ז ומג”א ועוד, במשנה ברורה מחמיר עוד יותר, ולדעתו, לכתחילה גם עוד רביעית יין אינה נחשבת סעודה וכדאי לאכול עוגה, כמבואר בשער הציון שם ס”ק כט-ל. אכילת פירות – בקידוש הלילה אינם מועילים, אולם, בקידוש של יום שדינו קל יותר, פסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובפרט כששותה רביעית מיין הקידוש.
