הבלגה לאדם אחר

שאלה:

שלום וברכה.
אתמול בניחום אבלים אשתי שאלה האם הפיצוחים הם בהשגחת הרבנות.
הייתה שם מישהי שאמרה לה: באבלים לא שואלים אם זה כשר או לא אלא מברכים וזהו. אשתי לא ענתה לה בחזרה.
1. האם טוב עשתה?
2. האם יש מצבים שכן אפשר לענות בחזרה (כמובן בדרכי נועם ובהסברה)
3. מי ראוי לענות במצבים כאלה?

תשובה:

שלום וברכה

לא צריך לענות, האמירה שלה היתה רטורית לגמרי, גם היא יודעת שאם מקפידים על כשרות אז זה קיים גם בבתי אבלים. אלא שאני לא הייתי שואל על הכשרות וגם לא אוכל, מה דחוף, אין צורך לעורר תשומת לב יתירה שנותנת תחושה כאילו של ביקורת. מנחמים בנעימות ובבית כבר אפשר לאכול פיצוחים [אם נשאר לכם משהו מט"ו בשבט…]. את ההסברה תעשו רק במקומות שבהם נדרש מכם לאכול, כמו בבית ההורים, ואז עושים זאת בנועם ובבהירות וכולם מבינים.

ברכה והצלחה ושבת שלום.