שאלה:
שלום רב כבוד תורתכם,
שאלה על רקע כללי של מקרה מסוים, עד כמה שניתן.
פלוני שאביו רחק ממנו כבר מגיל צעיר. הסתלק מהורותו, לא כילכל אותו כילד, לא נכח בבר המצווה, ימי הולדת, חגים וכו'. אותו האב גם פעל נמרצות לבלבל דעתו של פלוני בתחומי אורח חיים והשקפות רוחניות תקינות ומקובלות. למרות כל האמור פלוני ניסה בבגרותו בכמה פעמים לגשר בפערים ולהשיג את האהבה והקרבה ההורית לה ייחל כל חייו, אך די מהר זיהה שאין חדש תחת השמש באשר להשקפות ותפיסות מסוכנות ולא בריאות וגם קרה שנפגע שוב מריחוק וניתוק אילם חוזר על גבול הדחייה. מסיבה זו בחר גם הבן בגיל בוגר בצעד של "הרמטיות" בריחוק מאביו, ולהסתלק מסיכוי לטלטלות ריגשיות. הבן לא הותיר אפשרות לערוץ של קשר ישיר שגם ככה לא היה פעיל.
אציין שהאב נישא בשנית כבר לפני שנים רבות לאחרת, ואלו היו כבר אז לבשר אחד.
האם בכיבוד אב, של אב שכזה, יש לפלוני איזושהי חובה שיהיה ערוץ התקשורת כלשהו (טלפון, אימייל, ווטסאפ)?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
שאלתך כואבת מאוד, אבל חסרים פרטים, כלומר, האם האב מעוניין בקשר כזה? הוא יגיב לכזה קשר? הבן מסוגל נפשית לבצע זאת? באופן כללי יש חובת כיבוד אב גם באב רשע ובאב מתנכר, אבל השאלה אם טכנית כל זה אפשרי כאן?
כדאי להתייעץ יותר פרטני עם מי שמכיר את כל צדדי הענין ואת הנפש שמאחורי כל זה..
בשורות טובות.
מקורות:
יש להקדים, שגם אם האב נחשב כרשע לדעת השולחן ערוך מצוה לכבדו, ואף שמדברי הרמ"א נראה שחולק, יש שכתבו שגם לדעתו יש בכך מצוה והעיקר להלכה כדברי השו"ע כפי שיבואר. כמו כן, מכיר את פרטי הסיפור, אבל אני מבין שהמצב המשפחתי שלכם היה מורכב מאוד, ולכן, גם אם האב נהג שלא כדין כפי שאני מבין מדבריך אינני בטוח שניתן כבר להחשיבו כרשע לכל דבר וענין, יתכן והוא נכשל כאן, אבל לא כל כשלון הופך את האדם כרשע לגמרי, ועל הבן מוטל להפך בזכותו ולנסות להבין גם את הצד של האב, גם אם אינו מסכים עם מעשיו.
הרמב"ם והטור נחלקו אם יש חיוב כיבוד אב ואם כשהם רשעים ולעניין הלכה דעת השו"ע יו"ד סימן ר"מ שחייבים לכבד אב רשע וכדעת הרמב"ם אולם כתב הרמ"א שי"א שאינו חייב. ועיין בפרי מגדים בהקדמה ליורה דעה (כללי הוראות איסור והיתר אות ג') שנסתפק אם בכהאי גוונא דעת הרמ"א לחלוק על מרן המחבר, או דילמא שכל שלא כתב "וכן עיקר", לא הביא סברת יש אומרים אלא לכבוד בעלמא, והעיקר להלכה כדעת המחבר. וכן כתב באמת בשו"ת מהר"ם זיסקינד סימן ד'. ולי הדבר צ"ע, שאפשר שמכיון שהביא הרמ"א סברת יש אומרים, כוונתו לומר שהדבר ספק, ובדאורייתא אזלינן לחומרא, ובדרבנן לקולא. עכת"ד.
ועיין בשו"ת הרמ"ץ (חלק יורה דעה סימן טז) שאף שהרמ"א כתב ויש אומרים וכו', כיון שלא כתב וכן עיקר, הלכה כדעת המחבר שנאמרה בסתם. ע"ש. ועיין עוד בשדי חמד (כללי הפוסקים סימן יד אות יב). ע"ש. אולם הערוך השלחן (בס"ק לט) פסק כדברי הטור, שזוהי דעת רוב הפוסקים. ע"ש. ומדברי החיי אדם (כלל סז סימן יח) נראה שדעתו לפסוק להחמיר כמרן השלחן ערוך. וכן כתב בקיצור שלחן ערוך (סימן קמג סעיף ט'). וכן העלה בשו"ת בן יהודה (סימן ד'), שהעיקר בזה כפסק מרן המחבר, שגם אם אביו רשע חייב לכבדו, ואפשר שגם הרמ"א מודה לזה להלכה, ולא כתב סברת היש אומרים שפטור אלא לומר שיש ספק בדבר, ונפקא מינה לענין העוסק במצוה פטור מן המצוה וכו'. ע"ש. והובא בשדי חמד (מערכת כ' כלל צט) בד"ה ואם אביו רשע. ע"ש. ועיין בכל זה בשו"ת יביע אומר חלק ח' יו"ד סימן כ"א. ובחלק ב' חלק יורה דעה סימן טו אות ט'.
כבוד הרב תודה רבה על העיון וזמנך במקורות, העשרתי. וגם אין ספק שלמקרא תורתך יש לפלוני עוד לחפוץ ולהגדיל ביוקר כבוד האם המסורה שבמקרה.
אם אוכל למקד, אך ורק, בדיון על הצד הטכני של הדברים.
האם בהינתן שהיה מספר טלפון מוכר בין הצדדים, יש בכך "חזקה" לאיזושהי מסגרת כיבוד אב בערוץ אופציונאלי שבין האב לבנו ולהיפך?
אציין, כי כן יש משנה זהירות, אכזבה, כעס, ועצבות אבל אין שזה מטעמי שנאה או ניכור נגדי להסתלקות מערוץ ישיר ואם רוצה או רצה האב או משפחתו להשיג את בנו, בפרט בעידן דיגיטאלי של תשפ"ב, באמת שיכול תוך דקות ספורות להגיע זה לזה בכל עניין, בין אם דרך האם או שאר ילדיו.
[רשב"י הוה משלח וידע מה בגו ביתיה…]
תודה כבוד הרב
מה משנה ה"חזקה", צריך להכיר היטב ולדעת מה הולך שם. אני לא יודע מרחוק.
כאב וכקורבן של ניכור הורי, יש תחושה קשה שמראים רק צד אחד באופן שלא הוגן עם הצד האחר.
לא הבנתי את דבריך, הרי בהחלט הצבנו את הבעיה נפשית בראש הדברים, רק הוספנו שזה שהאב רשע ומגיע לו עונש כביכול אינו פוטר מצות כיבוד הורים, אלא שבהחלט יש כאן מקום גדול למצבו הנפשי של הבן ומסוגלותו ליצור קשר עם האב. יש גם לוודא שהאב אינו עשוי להמשיך להזיק לבן… שלא נדע צער.
השאר תגובה