שאלה:
שלום רב. רציתי לשאול לגבי גויות ששוכרות חדרים בבית. אני מתגורר בביתה של אימי וישנן שתי גויות ששוכרות חדרים בבית. אני מתפלל 3 פעמים ביום ביחידות (גר די רחוק מהקהילה היהודית כאן). האם יש בעיה שהגויות שגרות אצלנו 'יונקות' מו הקדושה/מהשפע שיורד בזמן שאני מתפלל.. כגון כשאני אומר את פיטום הקטורת או כל שאר חלקי התפילות. האם יש חשש מעין זה שהן מקבלות חלק משפע או אף יותר מכך?
תשובה:
אין כל חשש כזה. רק לשים לב שיש להן כניסה נפרדת ואתה לא מגיע אף פעם לחשש איסור יחוד.
ברכה והצלחה.
המושג שאתה מדבר עליו, של יניקה מהקדושה, הוא לא דבר שנגיש ליהודים רגילים, זהו ענין גבוה מאוד. הוא אמנם מוזכר בספרים הקדושים. ואביא כאן את דברי השם משמואל ויקרא פרשת שמיני: והנה בטעם מילה בשמיני וערלות תוך זמנה לאו ערלות היא, וקטן תוך שבעה מותר לסוכו בשמן של תרומה, איתא בספרים הקדושים כי ביום השמיני נשפעת על התינוק קדושה יתירה שאינה יכולה לסבול את הערלה או כדי שלא תהי' לערלה יניקה מהקדושה ההיא, ע"כ באה מצות מילה, אבל קודם לכן שאין הקדושה גדולה אין הערלה מזקת. והוא ממש כענין הנ"ל שלנדב ואביהוא לרגלי גודל קדושתם הי' חטא. אך לעומת זה היתה התנצלות לנדב ואביהוא שבאשר הי' ביום השמיני שרומז לעתיד כנ"ל, והי' שמחה לפני המקום כיום שנברא בו שמים וארץ, ובמדרש (במדב"ר פ' י"ב סוף סי' ג') ויהי ביום כלות משה שכלו המזיקין מן העולם, חשבו שהגיע לתיקון הכללי שלעתיד כמ"ש (זכרי' י"ג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ואין מציאות לסט"א בעולם, וכנראה כן היתה כוונתם וחשבו לעשות גמר להתיקון, וקרבו מה שראוי לקרב, והשאר חשבו שכבר נדחה וכלה מן העולם, וא"כ מזה עצמו שבאת לחייבם כעין ערלה בשמיני, בזה עצמו יש ללמד עליהם זכות, כנ"ל: עד כאן לשון השם משמואל. ניתן לראות שזהו ענין גבוה מאוד שייך לקדושי עולם לנדב ואביהו וכאן הייתה נקודת החטא שלהם, וזה הענין של הערלה ומצות מילה לנתק, ורואים כאן שה' ברחמיו הכין לנו את המצוות והעניינים המאתימים לכל דבר ואין צריך לחוש אם מקיימים מצוות שאנו עושים בכך יניקה מקליפות עלינו לשמור ולקיים את מצוות התורה כמו שכתוב.
עוד חשוב לדעת שגם אם אכן יש כל מיני עניינים כאלו אין זה ענין שלנו בכלל, עלינו לעשות את חובתינו הכתובה בתורה. עליך מוטל להתפלל וכך תעשה, ואדרבה הדבר יגרום לאורות גדולים ושפע דווקא במקום שהטומאה באה לינוק וראה דברי ר' צדוק הכהן מלובלין – פרי צדיק דברים פרשת ראה: אחר כך אמר הוי כל צמא לכו למים ופירש רש"י הוי לשון קריאה וכו' שאינו צעקה רק קריאה כל צמא לכו למים שנדרש בגמרא (תענית ז' א) על תלמיד שאינו הגון דלהגון כתיב (ישעיה כ"א, י"ד) לקראת צמא התיו מים. ואף דאיתא (חולין קל"ג א) כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנום וכו' כזורק אבן וכו' מכל מקום להתלמיד עצמו אמר שאף שאינו הגון עוד ויוכל לומר שטוב שלא ילמוד וכמו דאיתא בספרים הקדושים שיוכל להוסיף עוד כח בקליפות חס ושלום וכמו שנאמר (תהלים נ', ט"ז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי. מכל מקום אמר כל צמא שיש לו רק חשק לדברי תורה אף שאין לבו מזוכך עוד נאמר לו לכו למים ועל זה כתיב (משלי כ"ה, כ"א) אם רעב שונאך היינו שהיצר הרע רוצה להיות לו יניקה מהקדושה ועל ידי זה מפתה לאדם לפעמים לעסוק בתורה כמו שכתבו בספרים הקדושים אף על פי כן האכילהו לחם מלחמה של תורה כי גחלים אתה חותה על ראשו שסוף כל סוף לא יבצע מחשבתו כי המאור שבה יחזירו למוטב (איכה רבה פתיחתא ב') וזה שאמר וה' ישלם לך ואמרו (סוכה נ"ב א) ישלימנו לך. ואמר אחר כך ואשר אין לו כסף, כסף היינו חשק שזה נקרא כסף מדת אברהם אבינו ע"ה שהוא אהבה והיינו שאין לו החשק לדברי תורה מכל מקום לכו שברו ואכלו וכמו שנאמר כי גחלים אתה חותה על ראשו. ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב וממה שנאמר אחר כך למה תשקלו כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה נראה שמחיר היינו היגיעה בדברי תורה והוא כמו שאמרו (תנחומא פרשת נח ג') שהתורה שבעל פה נקנה ביגיעה רבה שצריך צער גדול ונדוד שינה וזהו המחיר. עד כאן לשונו. כאן הענין מופיע על היצר הרע שגורם לאדם ללמוד כדי לינוק מהקדושה, אבל בכל זאת על האדם להמשיך ללמוד. מכך ניתן ללמוד כי אדרבה עלינו להמשיך ולהרבות את הקדושה על ידי מצוות ומעשים טובים.
אין דרך למנוע את הייחוד.
כולם גרים תחת קורת גג אחת ואין כניסות נפרדות. ואין מה לעשות לגבי זה כי שם אני גר
אין כזה דבר אצל יהודי אין מה לעשות… צריך לפתור את הבעיה, תפנה לרב מקומי לקבלת עצה.
אני אחפש כאן רב כדי לשאול אותו. אך אם אינני נמשך פיזית כלל לאף אחת מהן האם עדיין זה חמור מאד?
אין קשר לנושא המשיכה.
השאר תגובה