שאלה:
בהלכה כתוב שהחזן יחלוץ נעליים לפני ברכו והקהל אחרי. ולפני איכה מברכים על הנר בביהכנ”ס. לא הבנתי מתי אמורים להחליף בגדי שבת? ומתי הנשים הצדקניות אמורות לשמוע ברכת הנר? ומעבר לכך, למה לא כתוב לעשות כמו שנהוג היום בהרבה ק”ק. שמאחרים את התפילה ואז גם חולצים נעליים ומחליפים בגדים ומברכים על הנר בבית לפני היציאה לביהכנ”ס?
תשובה:
בענין זמן חליצת הנעליים מצינו כמה דעות ומנהגים:
המנהג שהובא ברמ"א סי' תקנג לחלוץ אחרי ברכו וכו' כבר הוסבר במשנה ברורה שם שהוא לפי מנהגם שהיו מתפללים מבעוד יום, ובמשנה ברורה שם הביא ממהרי"ל לחלוץ קודם ההליכה לבית הכנסת, ומוסיף את משפט המפתח, שודאי חובה לחלוץ לפני בין השמשות. כלומר על זה אין חולק שלא ניתן ללכת לבית הכנסת בתשעה באב עם נעליים… המנהג הנ"ל הוא חידוש לקולא ולא לחומרא, כלומר שלמרות שמתפללים בעוד היום גדול אחרי ברכו יש לו דין לילה לענין זה [ומן הסתם גם זאת עשו לפי מנהגם שנהגו כרבינו תם, כלומר לא התפללו מבעוד יום ממש, שהרי זה שבת, אלא לאחר זמן הגאונים ולפני זמן רבינו תם]. המחלוקת הנפוצה בזמנינו זה אם להמתין לצאת הכוכבים או לחלוץ כבר בשקיעה, כאשר מצד אחד יש חשש זילותא דשבת, ומצד שני כיון שאדם מצוי בביתו לא ניכר כל כך שחולץ מחמת האבל, הגרש"ז אויערבך היה חולץ בצאת הכוכבים והגרי"ש אלישיב בשקיעה. מסתבר שהמנהג הרווח הוא ש20 דק' לאחר השקיעה חולצים נעליים אף שעדיין לא עושים מלאכה משום תוספת שבת. ואז גם לובשים בגדי חול.
לגבי ברכת הנר, אם אדם מצוי בביתו עד לאחר צאת השבת לפי מנהגו, יברך אז מאורי האש לבנות ביתו אף שהוא לפני ערבית, ואם לא, יעשה זאת לאחר ערבית ולא יברך על הנר בבית הכנסת.
