שאלה:
אדם שאומר כל בוקר כחלק מהתפילה ברכת לעולם יהא אדם, קרבנות, (כיור, תורת העולה ופרשת התמיד) פיטום הקטורת, משנת איזהו מקומן וברייתא דר’ ישמעאל, האם זה נחשב אצלו כחלק מסדר התפילה ויגיד גם בת"ב? ואם לא, איזה חלקים יגיד ועל מה ידלג?
תשובה:
מותר לומר כל מה שמסדר היום, איזהו מקומן ברייתא דרבי ישמעאל וכו', מותר לומר גם קטורת אבל נהגו שלא לומר.
מקורות:
ראה שו"ע תקנד ד וע"ע משנה ברורה תקנט כ ומה שהאריך בזה מדברי הפוסקים בס' נחמת ישראל פרק לט.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנד סעיף ד: ומותר לקרות כל סדר היום, ופרשת הקרבנות, ומשנת איזהו מקומן, ומדרש רבי ישמעאל. הגה: ומותר לחזור הפרשה בתשעה באב (מנהגים).
ט"ז אורח חיים סימן תקנג ס"ק ב: ונהגו שלא ללמוד כו'. הרבה יש לי לתמוה בזה דאם אין איסור באכיל' בשר ויין ואדרב' חוב עליו לאכול בשר בשביל כבוד שבת כמ"ש הטור ססי' תקנ"ב ולמה נחמיר עליו שלא ילמוד משו' אבילות בפרט מי שיש לו שיעו' שרגיל בכך בעת ההיא. ותו תימא לי דהא קורין בתורה במנחה ואפי' בט"ב במידי דשייך ליומיה. כגון פ' התמיד ומשניות דקרבנות כיון דרגילים לאומרם בכל יום ולמה ישתנה משניות ופרקים השייכים לאותו שבת. וא"כ בלאו כבוד שבת הוה ליה למימר פרקים. ומצאתי כתוב בשם רש"ל שלמד אחר חצות בכל ערב תשע' באב והתיר לאחרים ללמוד. והמנהג שלנו שכ' רמ"א ע"פ מנהגים צריך עיון ונראה דהלומד בשבת אחר חצות לא הפסיד שכרו כנלע"ד:
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנד סעיף ד: (ז) ופרשת הקרבנות ומשנת וכו' – דלא גרע כל זה ממה שקורין בתורה ומפטירין בנביא והכל מפני שהוא סדר היום ונוהגין לומר תהלים ושיר היחוד במנחה אף על גב דאסור בת"ת כל היום צ"ל דס"ל כיון שהוא דרך בקשה שרי ובפוזנא נוהגין לומר למחרתו של אמש ושל היום וכן נכון ומעמדות בודאי אין לומר ועיין לקמן סימן תקנ"ט ס"ד דאין לומר פטום הקטורת שאינו מסדר היום וכ"ש שאין לומר סדר הקרבנות הכתוב בסוף סי' א' ומה שכתוב בשו"ע ופרשת הקרבנות היינו פרשת התמיד:
מחילה על כך שנזכרתי ברגע האחרון ותודה עצומה על התשובה המהירה בזמן עמוס שכזה.
שמחים תמיד לסייע
השאר תגובה