עבירה שעשה אדם עד גיל עשרים

שאלה:

שלום הרב!
רציתי לדעת:
כתב הערוך השולחן (אבן העזר א:יב) שכשמישהו לא מתחתן עד גיל עשרים אז "אין לו עבירה" כיוון "דבן עשרים הוא בר עונשין בב"ד של מעלה".

האם מוכח מפה שלא מקבלים עונשין על עבירות תחת גיל עשרים ואפילו על עבירות כזרע לבטלה וכדו'?

תודה!

תשובה:

שלום וברכה

השאלה הזו נדונה רבות בספרים, איך יתכן שאין עונש על עבירות שאדם עושה לאחר שבא לכלל חיוב מצוות. החיד"א בס' דבש לפי אות ע' מביא בשם החוות יאיר בהשמטות, שעל עבירות המפורשות בתורה בית דין של מעלה מענישין כבר מבן י"ג שנה ורק עבירות שאינן מפורשות בתורה לא יענש עליהן, כי אחרת איך מביא אדם קרבן חטאת הרי הכלל הוא שכל שאינו חייב על זדונו כרת אינו מביא על שגגתו חטאת. יש עוד תירוצים בענין זה, אבל העיקר לזכור שאין הכוונה שאפשר לעשות מה שרוצים… העיקר להשתדל ולהבין שאכן בורא עולם יודע את קשיי כל אדם, ואת אונס חטאת נעורים.

מקורות:

ראה עוד בשו"ת תורה לשמה סימן שפה: במה שארז"ל שאין מענישין פחות מבן עשרים.+ שאלה הא דארז"ל אין מענישין בשמים אלא עד בן עשרים אם זה נאמר על כל עבירות או אם יש לחלק בין עבירות קלות לעבירות חמורות גם י"ל אם יש לחלק בזה בין דין שדן אותו הקדוש ברוך הוא בעצמו ובין דין שדנים ב"ד של מעלה גם י"ל אם יש לחלק בין מצות עשה למצות ל"ת =לא תעשה= גם יש לחקור אם אין מענישין בשמים על קודם כ' שנה א"כ הנפטר קודם עשרים למה אומרים עליו קדיש ועושין לו מילי דמעלי לכפרה גם י"ל מה טעם דאין מענישין בשמים על קודם עשרים מאחר דהוא נתחייב במצות בב"ד של מטה. על הכל יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה. תשובה ודאי דבר זה נאמר על כל עבירות הן קלות הן חמורות דהכי איתא בגמרא דשבת שא"ל יצחק אע"ה להקב"ה דל עשרין שנין דלא ענשת עלייהו והכי איתא בירושלמי דביכורים צא מהם עשרים דאין ב"ד של מעלה עונשין וכורתין הרי דנזכרו בפירוש ג"כ ד"ז על ב"ד של מעלה גם ודאי דבין מ"ע ובין ל"ת הכל יחד דאין מענישין עד בן כ' דמה סברא יש לחלק ביניהם ואדרבא כ"ש הוא דאם על ל"ת אין מענישין כ"ש על עשה ועוד דהרי רז"ל אמרו בגמרא עד עשרים שנה אם לא נשא אדם אשה אומר הקדוש ברוך הוא תפח עצמותיו וה"ז מ"ע של פו"ר ואפילו דבר זה אינו אומר אלא עד עשרים שנה. ואשר שאלתם דמאחר דאין מענישין בשמים אלא עד כ' מפני מה הנפטר קודם כ' אחר י"ג אומרים עליו קדיש ועושין לו כל מילי דכפרה הנה התשובה לזה ודאי דבשמים אחר פטירתו של אדם מענישין אותו על עונות שעשה מעת שנכנס בחיוב דהיינו משנת י"ג אם לא עשה תשובה עליהם קודם מותו ולכן בעי כפרה ומ"ש שאין מענישין בשמים עד בן כ' היינו בעודו חי בעוה"ז וזה ברור וגדולה מזו אמרו אפילו על חטאת נעורים שעשה בקטנותו קודם שנת י"ג צריך לעשות תיקון בודוי ותשובה בחייו כדי לצאת ידי שמים והיינו בעבור דין וחשבון של אחר פטירתו מעוה"ז ומ"ש לו יצחק אע"ה להקב"ה דל עשרים דלא ענשת עלייהו היינו עונש בהאי עלמא ולאו על עלמא דאתי קאמר ויצחק אע"ה השתדל לטעון בעדם להצילם מעונש דהאי עלמא ובטח כי אחר שיצילם מעונש דהאי עלמא וישארו קיימים אז ודאי אח"כ יעשו תשובה מעלייא ויתחרטו על הכל וממילא יהיו ניצולים מעונש דעלמא דאתי. ומה ששאלתם מה טעם יש בדבר דאין מענישין בשמים עד בן כ' מאחר דהוא נתחייב במצות בב"ד של מטה הנה האמת אגיד כי יש סוד בדבר מקובל מפי רבינו הגדול האר"י זצ"ל כי עד עשרים נשלמים באדם אורות המקיפים דחכמה שהם למ"ד מ"ם /ל' מ'/ דצלם דחכמה ואז נעשה ראוי לברכת כהנים גם הוא ראוי למכור קרקעות שהניח לו אביו ואין להאריך בזה כי הם הנסתרות לה' אלוהינו נמצא אתה למד כי ב"ד של מעלה אשר הקלו עליו בתחילתו בהיותו בעוה"ז לבלתי יענש קודם כי החמירו עליו בסופו כד אזיל לההוא עלמא לבקש ממנו דין וחשבון גם על מה שעשה בקטנותו אם לא התודה ושב עליהם בחייו וכדאמרן מיהו ודאי גם אח"כ בההוא עלמא כד דיינין ליה על מה שעשה בחייו אם לא עשה תשובה אינו דומה עונש עון שעשה בקטנותו קודם י"ג לעונש עון שעשה אחר י"ג גם אינו דומה עונש עון שעשה קודם עשרים לעונש עון שעשה אחר עשרים וזה ברור כפי סודן של דברים אלו השי"ת ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו ויזכנו לעשות תשובה ותיקון בהיותנו חיים בעוה"ז על כל חטא ועון ופשע בקטנותנו ובגודלנו בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים אכי"ר. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו. (א"ה מ"ש המחבר ז"ל בתשובה הנז' על ספק השואל לחלק בין עבירות קלות וחמורות עי' להרב חיד"א ז"ל בעין זוכר מע' הבי"ת /הב'/ אות ל"ד שהביא מן הרב חוות יאיר ז"ל שכתב לחלק בזה ודחה הרב ז"ל שם את דבריו מהך דירושלמי דביכורים פ"ב ע"ש).