שאלה:
האם יש לברך כשמקייםמים מצוות פריה ורביה כלומר כנולד בן ובת , כמו מצוה מזמן לזמן ובנוסף דעות הפוסקים כמו שנקט הרמ"א יו"ד כ"ח על מצוה פעם ראושנה בחיים ,
או אולי כיון שלא עושה מעשה כעת אין מקום על מה לברך או סברות אחרות,
כמו כן השאילה היא כאשר הבן הוא השני שמברכים הטוב והמטיב והאם יש מקום גם לשהחיינו , אך השאילה היא גם במקרה שהבת היא השניה שלדעת המשנ"ב מברכים ממילא שהחיינו כדין רואה את חבירו האם גם לדעות שחלקו על חידוש זה של המשנ"ב כאן יהיהי נכון לברך לכל הפחות בצירוף ב' הסברות [ואז יש את זה רק לבעל שהוא מקיים את המצוה ויוציא את אשתו].
תודה רבה.
תשובה:
הלידה אינה קיום שיש בו מעשה ולא מברכים מצד המצוה, אלא מצד ראיית פני חברו. לא כל כך הבנתי את החילוק שרמזת אליו בין ראשון לשני, אני מכיר חילוק בין בן שמברך עליו הטוב והמטיב לבת שמברך עליה שהחיינו.
שיאבו שמחות.