שאלה:
האם מותר לומר " רב פלוני יותר גדול מרב פלוני " או לא, למשל ברור שאין מה להשוות בין הגר"ח קנייבסקי לרב פלוני למרות ששניהם צדיקים אבל אין מה להשוות בניהם מ"מ ברור לכל שיש גדול הדור שברור שהוא הענק שבדור ויש ראשי ישיבות רבני ערים וכו' אסור להשוות ? האומנם {רק לציין שברור שאין בכוונתינו להשוות בצידקותם כי אין אנו הקב"ה }אבל ברור לכל שיש רבנים יותר גדולים ויש פחות , ברור שהרב שך והרב עובדיה הרב אלישיב הם ענקי תורה ואין מה להשוות בינם לבין רב עיר או רב שכונה או מו"צ שכונתי מי אמר אסור להשוות בין רבנים ?האם גם אסור להשוות בין ישיבות? בין מגזרים? יש רב ויש מרצה ויש גדול דור ולכל אחד דעתו שוקלת באופן שונה בהתאם לידיעת התורה שלו ומסירותו אליה האם רב מסויים שמחזיר בתשובה בהרצאותיו הוא רב ואסור לקרא בשמו?
תשובה:
בהחלט מותר ככל שהדבר נאמר בצורה ענינית ולצורך, ולא כדי לקנטר ולזלזל חלילה. חובה על האדם לדעת מה משקלה של כל דעה, ומי ראוי לומר מה, כדי לדעת את המעשה אשר יעשה. וידועה בענין זה דעת החזון איש שכך סבר.
יישר כח לרב ,לאור דברי כבודו אני מניח שאדרבה לומר כל הרבנים שווים או אסור להשוות בין רבנים, זה באיזשהו מקום בזיון התורה שהרי אדם שהוא רב שכונתי מזכה רבים וכו וכו ברור שאינו גדול דור ומותר להשוות בין רבנים { ברור שאסור לזלזל, חשוב לציין שבח"ח, איני זוכר מיקום ,כותב שאסור להפחית מערכו של רב בפני הקהילה שבה הוא נמצא ולומר "נו נו שוין " הוא צדיק… אבל ..זהו לשון הרע דאו' ממש.. אבל לומר על רב מרצה או איש ציבור שהוא לא רב למרות שהוא צדיק אין שום בעיה
"רב" זה ביחס לידיעת התורה יכל להיות אדם צדיק אבל לא זה מה שהופך אותו לדעת תורה ולכן אני חושב שהמושג "רבנית" הוא מושג שטותי למרות שיש אשה צדיקה מאוד אבל אשה לא מלמדת תורה כן יש כבוד לאשת חבר אבל אשה שבעלה לא תלמיד חכם גם אם היא "בבא סאלי " זה לא רבנית
כאשר יש בזה צורך חובה להעמיד דבר כזה על דיוקו, ובודאי אין לערפל ולומר כולם אותו דבר, כי אחרת זה באמת מכשול. אבל סתם לזלזל, זה לא.
אשמח למקור דברי החזון איש שהרב ציין
"ראוי להמחזיקים בתורת ד' לדעת את גדוליה באופים האמתי, כי הידיעה של חכמי הדור לבם ומידתם הן הן גופי תורה, מ"מ צריך לזה זהירות יתירה, ופן משנה הדבר בקוצו של יו"ד ונמצא מוציא שם רע על תלמיד חכם". קובץ אגרות מאת מרן בעל חזון איש ח"ב בני ברק תשט"ז אגרת קל"ג עמ' קכ"א.
בעז"ה רק רצינו לומר בבקשה שראינו בעבר דבר חשוב במהדורת "דרשו" על ספר "חפץ חייי'ם – לשון הרע" כלל ח' בהערה 10 (עמוד 453) שמובא הסבר על דברי מרן החזו"א זקצו"ל זי"ע הנ"ל מכמה גדולי ישראל וביניהם את דעת הגר"י שפירא (דעת יהודה עמ' רמה)" שכתב, שאף אם הנידון אינו נוגע ממש למעשה {כאמירה על אדם המורה הלכות שאינו ראוי להורות}, אלא לגבי אמירה על תלמיד חכם שאין כוחו בעיון אלא בבקיאות, או שיש לו נגיעות בענין מסוים, נראה שהתיר החזו"א לומר הדבר, אלא שבזמנינו כמעט אין תלמיד חכם שראוי לומר את דברים כאלו על תלמיד חכם אחר, מפני שנתמעטו מאוד חכמי הדור האמיתיי'ם שהוראתם היא ללא פניה, ואף דברי החזון איש לא נאמרו אלא כשהדברים נאמרים לתלמידי חכמים מובהקים, אבל לא לסתם בני אדם, שהם בחזקת לא זהירים."
השאר תגובה