שאלה:
שלום לרב,
הרבה פעמים קורה שעצם זה שאני מנסה להצדיק מעשה של מישהו שדיברו עליו לשון הרע אני נעשה מחטיא הרבים גדול רחמנא לצלן באופן הזה שאחרי שאני בא להצדיק אותו שדיבר בא ונותן סימוכים לדבריו שאכן דבריו נכונים והלשון הרע נעשה גדול יותר ויותר ומחד גיסא אני פוחד שמא אענש על זה שיכולתי להצדיק את הלשון הרע ומאידך גיסא שהאענש עונש גדול יותר של מחטיא הרבים, מה עושים במצב כזה?! ועוד זאת צד שלישי בדבר שהרבה פעמים כשאני מצדיק את המדובר יש פה גם אבק לה"ר או לה"ר ממש בכך שאני מערער את השקפתו הפסולה של מי שדיבר לשון הרע אפילו שזה בדרך הכי נימוסית שיש ומי התיר לרמוס אפילו בעדינות גדולה אדם באופן שספק אם אצליח להצדיק את המדובר ולא אכשל בשתים גם שהבערתי שוב פעם את הלשון הרע ולא הצלחתי להצדיק וגם רמסתי את המדבר.
תשובה:
לא הבנתי למה להצדיק לשון הרע?? אדרבה יש לגעור במדבר ולהשתיקו!
מחילה שדיברתי בעמעום, התכוונתי להצדיק מעשה של אדם שאינו רע כמו שחושבים וממילא לבטל את הלשון הרע שפלוני מדבר עליו
אפשר לסייג ולומר, ראשית אני בכלל לא בטוח שזה היה! וגם אם זה היה…..
בעניין אבק לשון הרע
(יתכן שכבר שאלתי בעבר)
איך מותר לספר רעה על אדם בלי להזכיר את שמו
הרי יתכן ביותר שהשומע יוסיף דברי גנאי מעצמו (בפרט כשאני שואל "מה דעתך על אדם שעושה א ב ג " לא לתועלת ) ואם אני מבין נכון, כל דיבור שיכול לגרום ללשון הרע נחשב 'אבק לשה"ר' .
השומע לא יודע לספר על האדם האלמוני כלום, הוא יכול רק לגנות את הסיפור שסיפרו לו שכבר ידוע למספר.
השאר תגובה