שאלה:
מה אדם שלא חבדניק אמור לעשות כשהוא דבק ברבי ופותח באיגרות הקודש בדרך קבע או שלא בדרך קבע, האם זה בסדר שהוא ממשיך לפי מנהגו, או שמן הראוי שינהג כחבדניק כאדם שדבק ברב מסויים והולך בעקבות כך בדרכו מבחינה הלכתית וכו? איך הייתי אמור לפעול אם הרב שלי אמר לי שמבחינת סדר עדיפיות לא ללכת לישיבה כששאלתי אותו אם כן או לא, אבל באיגרות הקודש היה ניראה שהתשובות הן שאני כן אלך לישיבה (פעם אחר פעם ברצף)
תשובה:
העיון באגרות קודש כדי לחפש תשובות ודרכי הנהגה הוא לא הדרך שקיבלנו מרבותינו, ואין לעשות זאת. אולי יש בזה גם חשש איסור ניחוש, שגדרו שאומר "אם יפול פת מפי סימן שכך וכך"… וגם כאן זה בעצם מה שעושה, סוג של ניחוש שנראה שאסור על פי הלכה.
אני מכרח להודות שאני מאד מופתע מהתשובה. הרב אומר שההנהגה הזאת שאלפים הולכים בה היא לא ראויה? אני לא מתנגד לדברי הרב ממש לא אלא מנסה להבין ולהחכים בלבד כבעל תשובה טרי, פשוט שמעתי המון סיפורים וחוויתי בעצמי מקרה נדיר בקשר לאגרות הקודש, וחשבתי שבאופן חד משמעי מדובר במנהג שאין בו פסול או גנאי, ויותר מזה- מוכיח שמדובר בעניין שהוא ממש ניסי ומרתק.
אני חושב שזו הנהגה שנעשית על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים. ומה שאמרת שרואים ניסים וכו', בעיני זה חסר בסיס, בכל עמוד שם הוא מייעץ לאנשים, הרי היה משיב לאלפי המוני יהודים, ואתה יכול למצוא מילים שידברו לשאלה שלך… וגם אם יש דברים מענינים בזה, כך היא דרכו של יצר הרע..
התבאר כאן בארוכה באשכול אחר מדוע אין בשאלה באגרות קודש איסור ד"בל תנחשו", גם שם הוברר מעל כל ספק שיש מקור קדום למנהג זה (ולהעיר: כשהחסידים היו ברוסיא הסוביטת שהיתה מנותקת מהעולם המערבי והיו צריכים לשאול שאלות ולקחת עצות מהרבי היו עושים באותה דרך בדיוק..).
איני מבין גם איך אפשר לכתוב היפך המציאות ש"כל רבני חב"ד מתנגדים", הרי רובם המכריע (לבד מבודדים) תומכים במנהג ונוהגים כן בעצמם (ולמשל חבר בי"ד רבני חב"ד הרב גולכאווסקי, רבני כפר חב"ד לדורתם – הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, הרב מאיר אשכנזי, חבר הבד"ץ דקראן הייטס הרב אברהם אזדבא ועוד רבות), ואיך אפשר לכתוב היפך המציאות (ו"מילתי דאתיה לאיגלוי לא משקרי אינשי")?!
ובכלל, אם קורה נס, לאו דווקא שזה "מדרכו של היצר הרע", אלא אפשר (ווודאי שכך הוא) בהשגחה פרטית.
אינני רואה טעם במנהג זה.
מסופר על רב מענדל פוטרפס שהיה רב בסיביר והוא כתב על כך במחשבה לרבי וכשפגשו 10 שנים אחרי הרבי ענה לו ויש גם מלא סיפורים אקטואלים מיימנו שאחד כתב באגרות קודש לרבי לפני נופש שהרבי יתן לו רכה ובקיצור טבע בים ואז ראה דמות עם זקן וטס למעלה ממים הכי עמוקים וניצל וכשהשליח שאמר לו לכתוב לרבי הראה לו תמונה של הרבי ואז אותו זה שניצל אמר שזה האיש שהעלה אותו וזה היה אחרי ההסתלקות של הרבי .
מחקתי את המילים הלא נעימות בתגובתך מפני כבוד בית המדרש. על כל פנים הדרך שקיבלתי מרבותי היא להתייעץ עם גדולי תורה, להיות בבחינת תמים תהיה עם ה' אלוקיך, ולא לשאול בספרים. אין בזה שמץ של קשר להתנגדות לחב"ד חלילה, ויש לי בביתי הרבה ספרי חב"ד ואני הוגה בהם, וגם אילו הייתי חסיד חב"ד כך הייתי כותב לגבי הנהגה זו שלדעתי אין לה מקור ויסוד.
מה עם גורל הגר"א?
ראשית גם גורל זה נמסר לחכמים ולא לכל אדם, שנית יש הבדל משמעותי מאוד, אנישם שפונים באגרות קודש לא לקחו סתם ספר אקראי, הם סבורים שהם מתקשרים לרב בעל הספר, בגורל הגר"א עוסקים עם אלוקים, וכאםן סבורים שדורשים למתים, וזו בעיה נוספת.
בס"ד
לא מבינה אני כותבת לרבי באגרות קודש האם זה לא טוב זה לא ראוי לכתוב ?
אין בזה טעם.
השאר תגובה