תרומות – לחץ כאן

בל תשכח

שאלה:

שלום כבוד הרב,
כלוב בילקוט יוסף :

יש אומרים דמה שאמרו חז"ל"כל השוכח דבר מתלמודו הרי זה מתחייב בנפשו" לא נאמר אלא בזמן הראשונים שלמדו בעל פה, אבל לאחר שנכתב הש"ס לא שייך דין זה. ויש חולקים. [יביע אומר חלק ב' חיו"ד סימן ח' אות ב']
ולא הביא הכרעה.

כמי העיקר להלכה ?

תודה מראש.

תשובה:

אינני יודע להכריע, רק צריך לדעת שבאופן עקרוני מדובר באדם שיושב ומשכח, ולא במי ששכח לאונסו, אלא שכבר האריכו שו"ע הרבה בהלכותיו ועוד רבים, שמכלל דין זה החובה לחזור על הלימוד כדי לזוכרו, שאם לומד ואינו חוזר כלל הרי הוא כיושב ומשכח, וכמובן כל אדם לפי כשרונותיו יכולותיו הנפשיות, ללמוד באופן המתאים והשמח לו לפי דרגתו.

Join the Conversation

4 Comments

  1. תודה רבה כבוד הרב !
    ויש לי שאלה דרך אגב (לא קשורה אבל שאני צריך תשובו בזמן הקרוב),
    האם ביום השנה שמציין את סוף הי"ב חודש אומרים קדיש בתפילות ולאחר הלימוד ?
    שאלתי רב מקו ההלכה והוא אמר לי שלא אומרים, אבל ראיתי בילקוט יוסף באיזו הלכה שיש עניין לומר קדיש בבית הקברות ביום השנה. מאי שנא בית הקברות משאר תפילות ?

  2. גם מי שלומד וחוזר בקביעות – הכיצד יוכל לזכור הכל? לדוגמא אם כעת בפרשת ואתחנן ישאלו מישהו כמה היו הפקודים לשבט מסויים בפרשת במדבר וכמה בפרשת פנחס מעטים האנשים שיוכלו לענות בלי לבדוק

  3. לא הבנתי. ברור שאומרים קדיש ביום השנה בכל התפילות ובבית הקברות, או שהרב מקו ההלכה לא הבין אותך או שאני לא מבין.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל