שאלה:
שלום רב,
בעלי ואני נשואים כ-6 שנים,
במהלכן עבדתי בשנה הראשונה עד הלידה, אח"כ התחלתי לימודי תואר ובמקביל ילדתי עוד שני ילדים ברוך השם.
כרגע מחפשת עבודה בתחום שלמדתי, הציעו לי משרה מלאה בשכר גבוה ואמרתי לבעלי שהייתי רוצה לתמוך מהכסף בתלמידי חכמים, לפחות מעשר
יש לציין שכבר עכשיו ברוך השם אנחנו לא במצוקה כלכלית, לא עשירים אבל ברוך השם לא חסר כלום, עד עכשיו הסתדרנו עם המשכורת של בעלי וברוך השם נשארנו מאוזנים
אין לי מטרות כמו לעבור לבית גדול יותר או לעלות ברמת החיים, כל המוטיבציה שלי בכלל לצאת לעבוד במשרה מלאה היתה האפשרות לתת מהכסף ולתמוך בתלמידי חכמים בבחינת "יששכר וזבולון" כמובן בסכום הגיוני, חשבתי על לפחות משהו כמו חומש מהמשכורת
בעלי התעצבן עלי שזה מה שמעניין אותי, במקום לחסוך את הכסף לעתיד הילדים (לא משנה שזה בכלל לא סותר…) והבנתי שאין הוא מעוניין לתרום בכלל כסף לכולל או להחזיק תלמיד חכם
אני יודעת שמבחינת זכויות אין לי זכות גם על כסף שיכנס מעבודה שאצא ואעבוד בעצמי ש"מה שזכתה אשה זכה בעלה"
אבל מה אם לבעל אין יראת שמים ונוהג שלא בצורה הוגנת?? משפיל אותי וצורח עליי איך אני מעזה בחוצפתי בכלל להעלות את הרעיון של לתמוך בתלמידי חכמים
שמעתי בשיעור מפורש של הרב מאיר אליהו שאשה שאין לה קשר לתורה: דהיינו שנשואה לבעל שלומד תורה ותומכת בו או מגדלת ילדים שילמדו תורה או תומכת כלכלית בתלמידי חכמים או איכשהו, אין היא קמה בתחיית המתים.
ובכלל מה השכר של אשה כזאת בעולם הבא?
בעלי כרגע לא קובע עיתים ללימוד תורה עיוני, כשיוצא לו הולך לשיעורים בערב ומידי פעם שומע שיעורים באייפון
מחילה שאני אומרת אבל מרגיש לי שהיחס שלו ללימוד התורה קצת מזלזל
על ילדיי אין לי שום ביטוח שכשיגדלו יהיו תלמידי חכמים או אברכים, גם אם אשתדל מאוד לחנך אותם לתורה ויראת שמים, מה גם שהרב אמר באחד משיעוריו שהאב מוליד כדמותו ומה גם שדרך העולם שיש ירידת הדורות והבנים בד"כ יוצאים עם קצת פחות יראת שמים מאבות
יש לציין שבעלי לא מוכן להוציא את האינטרנט הפרוץ מהבית למרות שהתחננתי אליו יותר משנתיים, הוא לא מתייחס ולא מרשה לי להעלות את הנושא הזה יותר.
בכלל אין לו דעת תורה וזה מבחירה, כי הוא חושב שלא צריך לשאול את הרב כל דבר, זו טענתו, אפילו כשהוא יודע שהוא לא נוהג כהלכה לא משנה את מעשיו, בקיצור "דתי לפי דעתי"
האם לאדם כזה אני חייבת להיות כפופה ולעשות רצונו? אחרת אין אני מחשבת אשה כשרה?
והאם זה נכון שאין לי שום זכות להשתמש בכסף שארוויח בשום חלק כדי לקיים מצוות כמו צדקה וחסד או להחזיק תורה?
כי מבחינתי כל הרצון לצאת לעבוד חוץ מלחסוך לילדים שלי כמובן ב"ה יש לי את המטרה גם לתמוך בלומדי תורה באמצעות הכסף… כך שהייתי מוותרת על משרה מלאה ומחפשת במקומה משרת אם שהשכר עבורה אמנם נמוך יותר אך יספיק בהחלט למטרת פרנסה וחיסכון לעתיד הילדים וגם יאפשר לי להשקיע יותר בהם
כמובן שברור לי שהשם זן ומפרנס לכל ואין לי פקפוק בכך, פשוט אם זה רק לפרנסתנו אני לא רואה עניין לעשות השתדלויות יתר שגובלות במאמץ רב מדי דווקא בגלל שהשם זן ומפרנס בסופו של דבר וזה לא באמת ישנה מבחינת הסרכה בכסף,
גם לגדל ילדים זה תפקיד קשה בפני עצמו וגם אצלנו כמו כמעט בכל משפחה התפקיד הזה ברובו ככולו רובץ על האמא…
בכל אופן אם לא כלכלית איך אוכל לזכות לתמוך בתורה הקדושה?
תודה רבה על ההתייחסות!
תשובה:
שלום וברכה,
לפי הלכה מעשה ידיים של האשה שייך לבעלה חז"ל תיקנו זאת לטובת האשה שהבעל חייב לזון את אשתו ותמורה לכך מקבל הבעל את מה שהאשה עבדה והרוויחה. אמנם אם האשה דחקה את עצמה ועבדה מעבר לשעות המקובלות, או שהוציאה תעודה ומרוויחה מעבר לשכר הרגיל המותר לעצמה.
יתר על כן יכולה אשה להתנות שהיא מוותרת על המזונות של הבעל והיא תיקח את השכר של עבודתה. [הבעל לא יכול להתנות זאת והאשה יכולה]. ולכן אשה שדוחקת את עצמה להרוויח הרבה ממחיר השוק, או שמתנה שהרווחים יהיו לה ופוטרת את בעלה ממזונות הכסף של מעשה ידיים שייך לה.
כל זה היא תשובה הלכתית אבל ברור שבחיי נישואין לא מומלץ שיהיו חילוקי דעות בכל חלק בחיי הנישואין, צריך שיגיעו להסכמה בנושאי הכספים ולא שלכל בן זוג יהיה חשבון פרטי – בבית של מריבות לא מצליחים לחנך ילדים. ולכן כדאי שתגיעו להבנה והסכמה בחילוקי דעות או שתפנו ליועץ שיעץ לכם איך ראוי לנהוג. גדול השלום ושנוי המחלוקת….
בהצלחה.
