שאלה:
שלום וברכה
חותני הי"ו פנה אלי בהצעה לערוך עימי הסכם יששכר וזבולון – שאלתי היא האם לאור העבודה שאני עובד לפרנסתי ב"ה ומשתדל לקבוע עיתים לתורה יש מקום להסכם זה? חותני עושה זאת מטוב ליבו מתוך רצון לעזור לנו כלכלית והציע לי שותפות, והעזרה הכלכלית תבוא בדרך זו ולא במתנה סתם וכדו'
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
ככל שאתה עובד, וזמנך ללימוד קצר, צריך לכל הפחות לדאוג שלא יגרע חלקך בלימוד בעקבות זה, תעשו תנאי שחלקך לא יגרע.
שכן נחלקו הפוסקים בהסכם יששכר זבולון נגרע מחלקו של הלומד או שלא נגרע מחלקו של הלומד. והמיקל יש לו על מה לסמוך. ואם מתנה בהסכם שההסכם חל באופן שלא מגרע חלקו, לכו"ע לא יגרע חלקו. אבל אם לא התנה זאת הרי זה תלוי במחלוקת, ולא מועיל כוונתו של הלומד בזה.
בהצלחה.
מקורות:
ציטוט מתוך הספר תשובות והנהגות כרך ה סימן רפז:
בעיקר השאלה האם מפסיד מחלקו בעולם הבא בהסכם זה, הנה, ב"אור החיים" ר"פ כי תשא כתב שלא נגרע להלומד בזה מאומה. וכן החיד"א בספרו "ראש דוד" (פרשת משפטים) כתב שמקבל שכרו בשלימות ולא נגרע. וזהו דעת א"ז ה"הפלאה" (ב"פיתחא זעירא" לכתובות מ"ג) שאין גורעים משכר הלומד לזכות תומכו. וכן ב"חינוך" (מצוה ר"נ) כתב שהמרחם על ת"ח ירוחם מן השמים ומקבל חלק בחלק, ומשמע שאין זה בגדר עסק, אלא שהת"ח מקבל כל השכר, והנותן זוכה מן השמים. ומפורש כן ב"חידושי הרי"ם" על יו"ד (רמ"ח) שלא נחסר כלום מחלק יששכר. והגאון רבי אלעזר שך זצ"ל (ב"מכתבים ומאמרים" חלק שלישי עמוד ע"ו) מסיים, כבר נהגו גדולים וגאונים בזה לעשות כמו יששכר וזבולון עם אנשים נדיבים שהיכולת בידם להחזיק למי שתורתו אומנתו, ונותנים לו כדי פרנסתו שיהא יכול ללמוד בלי דאגת פרנסה, ובתוכם עשה כן דודי הגאון מרן רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ואין ספק שלא יחסר להלומד כלום, רק יתוסף שכר להמחזיק אותו עכ"ל.
אמנם מאידך גיסא, יש גאוני עולם שפסקו שגורעים מחלקו, דהנה ברמ"א (ר"ס רמ"ו) כתב "ויכול אדם להתנות עם חבירו, שהוא יעסוק בתורה, והוא ימציא לו פרנסה, ויחלק עמו בשכר", ופירש הש"ך, ד"שכר תורה ושכר מה שירויח זה, יהיה בין שניהם יחד". ובכ"י "אור חדש" (מהגר"ש מלצאן) מביא מרבינו הגר"א, שמותר לקבל פרס מאחר וליתן לו חלק מלימודו שילמד אח"כ יותר (והיינו מה שלומד בזמן שהיה צריך לצאת לפרנסתו) שליש או רבע או מחצה, אבל צריך שישייר לעצמו לכל הפחות שש שעות, ומבואר מזה שאכן נגרע משכר הלומד לזכות תומכו. וכעין זה איתא ב"שאילתות" מהגר"ח מוולאז'ין. וכן ב"משיב דבר" מהנצי"ב (ח"ג סימן י"ד) כתב שנגרע בזה משכר הלומד. וכן ב"משך חכמה" פירש "ויהי למס עובד" היינו שנותן מס משכר תורתו לזבולון.
