לתרומות לחץ כאן

עונות השנה והלוח העברי

שאלה:

ידוע רש"י מביא מחז"ל בפרשת נח לאחר המבול בעת השבועה "עוד כל ימי הארץ" ועושה חשבון איזה חודשים מקבילים לכל תקופה. יחד עם זאת הרי זה תלוי יותר בשנת חמה ולא בשנת לבנה אז איך זה מסתדר? כנ"ל לגבי זמן רביעה ראשונה ושניה שתלויים לכאורה בשמש אך התאריכים הינם במר-חשון וכסליו

תשובה:

שלום וברכה אכן עונות השנה הם לפי שנת החמה ולא לפי שנת הלבנה. אמנם יש לנו דין להתאים את עונות השנה ללוח העברי, הנלמד מהפסוק (דברים טז, א): "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב". ולכן יש מערך מורכב המתאים בצורה מדוייקת את חודשי הלוח העברי ללוח עונות השנה, הדבר קורה ע"י שכל 2-3 שנים אנחנו מוסיפים חודש אדר א', ובעת הצורך מקזזים ימים בודדים ע"י הפיכת חודש חשון וכסליו למלאים או חסרים כפי הצורך. זה נכון שבלוח הלועזי המעבר הוא קבוע בצורה ברורה שב21 [או ב22 תלוי אם פברואר היה מלא או חסר] העונה עוברת, ואילו בלוח העברי התאריך שבו העונה עוברת אינו קבוע והוא נע במרחב של קרוב ל30 יום, העונות הם כן די קבועות, ודי צמודות ללוח העברי. וכאשר הם חורגות מזמנם הראוי אנחנו מתקנים אותם, וכיון שהלוח היחיד שיש לנו הוא הלוח העברי לכן רש"י נזקק להתנסח כך. למעשה במבט עמוק יותר ניתן לומר שהאמת היא שחודשים אלו שייכים לעונה זו כפי שכתב רש"י, אלא שעם הזמן הם חורגות מהעונה שהם צריכות להיות, כיון ששנת הלבנה קצרה יותר, ואז אנחנו מתקנים את הלוח ע"י חודש העיבור לפי שהחריגה תהיה משמעותית, כלומר לפני שהחריגה תהיה יותר מחודש.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל