תפילת החולה על עצמו או תפילת רב/מתפלל על חברו

שאלה:

מצד א' גילו לנו חז"ל כי גדולה תפילת החולה על עצמו או מפני ששכינה למעלה מראשותיו או מפני שלב יודע מרת נפשו והוא אכן מתפלל מעומקא דליבא מצד שני ישנם לשונות אחרים כגון "ילך אצל חכם ויתפלל עליו" וכן "המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר – הוא נענה תחילה" משמע שעדיף שראובן יתפלל על שמעון ושמעון על ראובן. האין בזה משום סתירה מיניה וביה?

תשובה:

שלום וברכה

אינני רואה סתירה בין הדברים יש סגולות ומעלות שונות שכולן אמת: גדולה תפילת חולה על עצמו יותר מתפילת אדם אחר, אמנם אם אותו אדם אחר הוא חכם תופס ישיבה יש סגולה מיוחדת נוספת לתפילתו, ואינו כשאר כל אדם. כמו כן יש סגולה נוספת במה שאדם מתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר, משום שכאשר אדם במצב כזה מסוגל לחשוב על צער חברו יותר מעל הצער שלו, זה מעורר עליו רחמים ממרומים בלי ספק.

שבוע טוב ושיתקבלו התפילות.