שאלה:
כתב האליה רבא (סימן מז) : " ובזה פירשתי דברי הזוהר פרשת פנחס [ח"ג רטז ע"ב] כל דאישתדל באורייתא בטל מיניה חוביא דכוכביא ומזלות ע"כ. כי במו"ק [כח ע"א] אמרינן בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא תליא, ופירשו תוס' [בשבת קנו ע"א ד"ה אין] דזכות גדול מהני. ונ"ל כשלומד פשוטי התורה אמרינן לאו בזכותא תליא, אבל כשעומל ועוסק ומשתדל בתורה הוי זכות גדול, וזה כוונת הזוהר כל דאישתדל וכו'. עכ"ל. והנה התוס' בר"ה (יח, א) כתבו בהא דמו"ק שם שמזלו של רבה היה גרוע, כך: " א"ת מנא ליה דמשום מזלא הוה דלמא משום דרבה אתא מדבית עלי וי"ל דאפ"ה אי לאו מזלא הוה מגין עליו זכות תורה". נמצא שמזלו של רבה גבר עליו לרעה, למרות זכות עמלו בתורה, והיותו עוקר הרים (הוריות יד, א).ע"ע בנפש החיים ש"ד פי"ח. ויש להעיר גם מתענית כה. ר"א בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא וכו', אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני. איך מיישבים?
תשובה:
שלום וברכה
הכלל הוא תמיד קשה מאוד לדעת חשבונות שמים, שהרי ברור שכל הדין על רבא שונה מאוד מהדין על כל אדם אחר, הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ולכן אולי ההשתדלות לא עזרה לו. הכלל הוא שכל הסגולות האלו עוזרות ומועילות אבל אינן מוחלטות, כיון שיש חישובים נוספים בדין. בכל מקרה ודאי זה הועיל לו שנפטר מאוחר יותר.
