שאלה:
שלום רב מי שאמר לו בתשעה באב שיכול לאכול אם מרגיש חולשה. אך אם יכול (לא חייב) יכול רלצום ולאכול רק ב"שיעורים". מה השיעור לשתיה ואכילה בצום תשעה באב [שאינו דאורייתא כמו יום כיפור]
תשובה:
שלום וברכה
בשונה מיום הכיפורים, לגבי חולה כלל לא תיקנו חכמים תענית תשעה באב, ולכן אם הוא חולה שרשאי לאכול, אינו צריך למעט ולאכול שיעורים בלבד, אלא יאכל רגיל כפי הנצרך לו. בביאור הלכה בסי' תקנד סעי' ו אמנם הזכיר לגבי מקומות שיש מגיפת חולירע והוראת הרופאים לאסור לצום שיאכלו שיעורים כמו ביום הכיפורים – פחות מככותבת, אבל כבר פירשו דבריו באחרונים, ששם הרי מדובר באדם בריא, שבעצם מוטלת עליו החובה לצום, אלא שיש חשש שמחמת חולשת הצום ידבק במגיפה חלילה, ולכן אדם כזה שהוא בכלל תקנת הצום יש לו לאכול פחות מכשיעור ולא יבטל את העיוני לגמרי, אבל מי שכבר חולה ופטור מלצום, אינו צריך לאכול שיעורים, כך המנהג.
יש שלמדו מכך, למעוברת שחייבת להתענות בתשעה באב, אלא שיש חשש שאם תתענה תקדים לידתה וכדומה [השנה שזה תענית נדחית יותר מקילים במעוברת, ודברי אמורים לגבי שנה רגילה], שכיון שבעצם אין לה חולי וכל החשש שמא תחלש, יש לה לשתות רק לשיעורין. כמו כן אשה כזו אם די לה בשתייה אין סיבה שתאכל, בשונה משאר חולה שלגביו כלל אין תקנה ומותר לו לטכול ולשתות בלא לדקדק.
ערב טוב ורפואה שלמה.
ומי שכן שייך אצלו שיעורים כמו מעוברת. מה השיעור?
כמו ביום כיפור האכילה לשיעורים בדרך כלל באדם מבוגר היא 40 סמ”ק שתייה ו30 סמ”ק אכילה. באדם שפי הבליעה שלו קטן יותר ומצוי אצל נשים, אין לשתות יותר מ33 סמ”ק, וההפרש הוא לא פחות מ9 דק’ שזה השיעור המחמיר בכדי אכילת פרס לענין זה [ראה שו”ת חתם סופר ח”ו סי’ טז]. כמו בן שמי שנזקק ליותר יאכל בהפרשים של 4 דק’ שזו שיטה רווחת בכדי אכילת פרס, ולא יאכל חלילה יותר מכשיעור כשאין בכך צורך.
לא אמרתי שבמעוברת כך צריך לעשות רבים החשיבו אותה כחולה, אבל יש שכך מורים.
האם ידוע לכם דרך איך אפשר להפוך את השתיה למרה?
או שאז זה ספק ברכה ראשונה
או תמצית תה חזקה או זרזיף מלח.
האם מברכים ברכה ראשונה על שתיה מרה?
לא
אני רגיל לשתות כל לילה לפיי השינה חצי כוס מים קשה לי להירדם בלי זה האם בתשעה באב אני רשאי לשתות?
אסור בהחלט, זה הרי צום.
השאר תגובה