הקדמת סעודת ליל שבת – פלג המנחה

מי שחושש לדעת ר"ת בכניסת שבת – הוא בבעיה גדולה, כי עליו להדליק נרות תוך דקות ספורות בלבד.
והמנהג הרווח בעם ישראל אינו כך, ובפרט בירושלים עיה"ק ודומותיה, שמדליקים נרות הרבה לפני פלג המנחה דר"ת.

אין כאן התיחסות לתפילת ערבית, האם מדובר כאן על תפילת ערבית בזמנה, כלומר באמצע או אחרי סעודת שבת ?

האם הדין יהיה שונה במקרה שיתפללו תפילת ערבית בזמן ? כלומר קידוש וסעודה מבעוד יום, ותפילת ערבית בזמן (באמצע או אחרי הסעודה)

לכאורה משמע במשנ"ב סימן רס"ז סק ה' וביותר בסימן רע"א ס"ק י"א שרשאי לקבל שבת באמירה, לקדש ולסעוד לפני ערבית. האיסור לאכול לפני ערבית לא רלוונטי עד חצי שעה לפני צאת הכוכבים כמו שמבואר שם.

אמנם בכף החיים סי' רע"א ס"ק כ"ב כ' שאין נכון לעשות כן ע"פ הסוד.
גם בהנהגות הגר“א ב‘מעשה רב‘ סי‘ קיז נראה שמסתייג מכך: זה לשון הרב המאור הגדול המפורסם המנוח מורנו ורבנו הרב חיים כ“ץ מ“ץ דקהילתנו, ונתבקש בישיבה של מעלה בצפת תוב“ב: עי‘ סי‘ רע“א במ“א ס“ק ה‘ שכתב ונ“ל דאם רוצה [לקבל שבת מבעוד יום] כו‘. ושמעתי בשם הגאון החסיד שאמר שזה אינו נכון, מדאמרינן בברכות (דף כ“ז ע“ב) רב צלי של שבת כו‘, ת“ש א“ר נחמן אמר שמואל כו‘, משמע דוקא כשמתפלל תחילה אז יכול לקדש מבעוד יום, אבל כשאינו מתפלל אינו יכול לקדש. וכן מצאתי בראב“ן סי‘ ק“ע שכתב והמתפלל של שבת בע“ש מבע“י מדעת מקדש נמי על הכוס מבע“י, משמע דוקא שהתפלל תחילה.
ובהגהות פעולת שכיר דחה את השמועה, עיי"ש.
עכ"פ הנוהגים עפ"י פסקי המשנ"ב, מדוע לא מצינו שעושים כן?
יישר כחכם!

אם הבנתי נכון, אפשר לעשות כן לכתחילה.
אולי כדאי, לטובת מחפשי התשובות, לציין בגוף התשובה (כ"ד סיוון תשע"ט, למעלה) שיש דרך מהודרת לעשות קידוש וסעודה מבעו"י.
תבורכו בכל מילי דמיטב בזה ובבא!