האם יש חובה לאברכים לסדר את הכולל בסיום יום הלימוד

שאלה:

בבית הכנסת שמתקיים בו גם כולל בית מדרש קבוע, בא הגבאי בטענות על כך שמי ממתפללי הבוקר מלין על כך שהאברכים מותירים סטענדרים במקומות שונים וכן ספרים על השולחנות בתום יום לימודם בערב. אותם מי מהמתפללים מאיימים לערוק בשל כך לבית הכנסת השכן ולהותיר את בית כנסת ללא מניין בוקר. האברכים בצניעותם הרכינו ראש והצדיקו את הגבאי, ברם המצדדים להניח לאברכים סבורים כי עם סיום יום הלימוד בכולל יכביד הדבר על האברכים להחזיר הספרים למקומם אותם קיבצו במיוחד לצורך הלימוד, ומאידך גם, למחרת היום, יהא זה ביטול תורה בבוקר לאור הזמן שיאלצו האברכים לבזבז בלקבץ את כל אותם הספרים חזרה אותם החזירו לספריה מיום האתמול. שאלה מה הדין ומה התנאים במצב כזה? אודה על הפנייה למקורות ו/או שו"ת בנושא זה. בברכה. גל

תשובה:

שלום וברכה,

בית כנסת צריך שיהיה מסודר בשעת התפילה. מתפללים שבאים ופוגשים בערימות ספרים יילכו להתפלל במקומות אחרים – ובצדק. ולכן ראוי לבקש מהלומדים שיחזירו ויסדרו את ספריהם בסוף היום. וראוי שהבית כנסת ייחד מקום מיוחד לספרי האברכים כך שלא יהיה ביטול תורה לאברכים, ומאידך המתפללים יתפללו ברוגע ובשלווה.

סידור הספרים מידי יום ביומו אינו כרוך בביטול תורה. א. זה עניין של כמה שניות. ב. הלימוד לא צריך להיות על חשבון מתפללים.

בהצלחה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה על תשובתכם. יחד עם זאת נותרו לי עדיין כמה קושיות:

    1. מה אם לא מדובר בכזה אי סדר נורא אלא בנקודות בודדות בהם הושארו הספרים ויש די והותר מקום לכל אחד להתפלל ועסקינן בסוג של אי נוחות זניחה אם בכלל ויותר קפדנות טרחנית מצד אותם מתפללים שדומה כי תרים אחר סיבה למסיבה להציק בהערות ובשתלטנות. וביחס למקרה הנופל לגדר של פרשנות מה היקף הסדר הנדרש או מה מוגדר בלאגן.

    2. מה אם בבחינת תדיר ושאינו תדיר. הלומדים הם אברכים שעוסקים בתורה כל יום מהבוקר עד הערב בבחינת קבע מול אותם מתפללי מניין הבוקר שאין להם כל מחויבות אינם מהלומדים ומוחזקים בבחינת ארעי.

    3. מה אם הצד של חסכון בזמן וביטול תורה לאותם האברכים: האם באמת יש נפקא מינה לזמן המועט שסידור הספרים גוזל. הרי, התוספות מספר על רבנו דוד ממיץ, שרה פרורים של לחם במים כל הלילה, כדי לאוכלם בוקר ללא ברכת המוציא ובלא ברכת המזון על מנת לחסוך זמן מועט שמסתכם בזמן זניח של כמה דקות (ברכות ל"ז).

    4. מה על הצד איסור אנגריה בתלמידי חכמים?; הרי הגבאים תפקידם לסדר הכל, וכל שימוש בתלמיד חכם אסור, ועצם זה שבאים אליהם בדרישות ואיומים מקים פגיעה בכבוד התורה, לא כן?.
    כידוע אפילו אברהם אבינו נענש ונשתעבדו בניו במצרים ר”י שנה מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנא’ וירק את חניכיו ילידי ביתו.

    5. מה לגבי הצד של "גדול שימושה יותר מלימודה". כאן לא זאת שאין שימושה של תורה אלא ההיפך, עוד מבקשים להתמש בה. מי לנו כרבי עקיבא שבנדון זה שהיה אומר די לא שימש תלמידי חכמים קטלא חייב. כמו כן הכבוד ליהושע שנקרא משרת משה. או אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו.

    6. מה לגבי הזהירות בכבוד תלמידי חכמים. לבוא לחנך אברכים בוגרים ולמדים, ולדרוש מהם סדר ע"י מי שאינם כמותם. הרי מחמת שזלזלו בכבוד ת"ח ועל זה אבדה הארץ. ומי שמזלזל בת"ח פוגע בתורה אין רפואה למכתו וכבוד ת"ח הוא כבוד תורה.

    אודה לכם על התייחסות לתגובתי הנ"ל!

  2. שלום, העלת נקודות יפות וחשובות. והתשובה לכל הנ"ל, אם מדובר בטענות זניחות רק כדי להפריע את הלומדים, ברור שאין שום צדק בדבר, ואף עוברים בזה על איסור של ביטול תורה ובזיון תלמידי חכמים. אם הטענות אמיתיות ונכונות – שיש הפרעה אמתית למתפללים, חייבים האברכים לסדר, ולא נחשב אנגריה בת"ח, ולא ביזוי ת"ח, מאחר והלומד צריך לדאוג שלימודו לא יגזול אפשרות מלהתפלל במקום. וכמו כן גם ביטול תורה אין בזה, מאחר ומחובתם לעשות זאת.
    בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל