שאלה:
שלום להרב, שאלה: ידיד שאני מלמדו שאל כזה, יש חנות של נכרי שמוכרים תיקים וכדומה ויש להם תנאי שאם הלוקח לא שמח אם הקניה שיכול להחזיר להם המוצר ויחזירו לו הכסף עד חצי שנה או משהו כזה אף שהשתמשו. אבל כמובן שכוונה המוכרים שהלוקחים יהיו אמיתיים ביחס למוצר שליהם דהיינו מי שקונה בכוונה להחזיק ואז לא שמח אם זה אחרי שממש מכיר המוצר אז ראוי לשאול כספו בחזרה ונותנים לו בלי שאלה. לאפוקי לקנות להשתמש מוצר חדש לתקופה של כמה ימים או חודש וכדומה ואז להחזיר דהיינו בלי שום כוונה אמיתי לקנות, והכל מוסר ללב האדם. ושאלה הידיד זה אם מותר לו לקנות תיקים טיול שיעשה כיון שתיקים שלו ישינים, ואלו יותר נח ואז יחזיר אוצם לחנות עכו"ם, כיון שהם מקבלים וגם הם ימכרו זה לאנשים אחרים בהנחה כיון שלא עוד חדש. יש כמה נקודות בשאלה זו, א. בענין איסור לעשות זה או לא, דהיינו מה עיקר הדין. ב. אף אם מותר ראוי לעשות כזה? נראה שמצד המוכרים נותנים תנאי כאלה כיון שבטוחים על מוצריהם שלא יבוא לידי כך כיון שבטוחים שמוצרים אלו טובים ובודאי לא יחזירו להם, מה שדומה לאסמכתא וזה נראה לדעת ר"ת עיין סימן ר"ז שאין צד להרויח, מ"מ המוכרים נוכרים ואצלם לא שייך זה ואדרבה דנים שזה תורף, מצד השני אולי אפשר אם יש משהו בזה כאשר משקר שלא מצא חן המוצר ובאמת לא היה כוונה כלל לקנות רק ליהנות מהם אולי זה טעות עכו"ם ולפי הבאר הגולה לא כדאי כלל. מ"מ מצד השקפה זה לא טוב כיון שאף אם היה מותר לגמרי מעיקר הדין, כל עוד שאדם מרגיל עצמו במידה רע נעשה לו טבע ויכול לבוא על ידיד עשיה זה גם אם יהודי וזה כמו לדוגמא ענין לשון הרע בעכו"ם שמותר לגמרי אבל בעל נפש יעשו רק בצורך אמיתי כדי לא להתרגל במידה רע זו ולבוא לעשות אצל יהודי שאיסור גמור. מ"מ אשמח לקבל חוות דעת מכם. ברכה והצלחה
תשובה:
שלום וברכה,
מעיקר הדין אין איסור לקנות על מנת להחזיר בתום השימוש. מאחר והתנאי כך הוא במכירה באמריקה שאדם יכול לקנות ולהתחרט, ולא התנו שעל דעת להחזיר מראש אינם מוכרים. והם מודעים לכך שאנשים יקנו על מנת להחזיר, ואפ"ה מסכימים למכור, כיון שהרוב בסוף יחליטו לקנות ולא להחזיר. ולכן אין איסור. אבל מסתבר שאם ברור לקונה במאה אחוז שלא יקנה, לא ראוי לעשות כן ולנצל את זה. ורק ממדת חסידות יש להימנע. ולכן בגוי אין איסור כלל.
יש לדעת שאם קונה מיהודי ומשתמש ומחזיר, יש לדון מצד איסור ריבית.
בהצלחה.
מקורות:
