שאלה:
לחוח שהוא לא עבה מה עוד שאין אני יודע מה שיעור עוביו של לחוח ומאיפה שיערו עוביו … נצא מנקודת הנחה שהלחוח דק ונאכל על ידי זה שמטבלים אותו במרק ולכאורה היה צריך ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה ואנחנו רואים שלא מקפידים על זה אם בכלל למה או מה יסוד ההנחה לכך שאין רוחצים הידיים קודם אכילת הלחוח? האם מה שהביה"ל מביא בשם הט"ז סימן קנח א"ק יב מביא הוא מספיק להניח את היסוד לכך?
תשובה:
בשאלתך הקודמת דנת מצד קביעות סעודה ועל זה השבתי מבחינת העובי והסמיכות, מן הסתם ראית בקישור שצירפתי לענין פינקייק וזה מסביר שודאי שייך בזה קביעות סעודה. עכ"פ לענין עצם שאלתך מדוע יש שאינם מקפידים על נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, עי’ הקדמת החכמת אדם לקונטרסו הלכות אבילות שקראו בשם “מצבת משה” על שם בנו, שכתב שם בתוך הדברים על מעלותיו של בנו שעל שמו קרא את הלכות האבילות, שבנו היה מקפיד על טיבולו במשקה וטען לו בעל החיי אדם שהרי המנהג להקל בזה ומדוע הוא מחמיר בזה, וכ”כ בערוך השולחן סי’ קנח סעיף ד שהמנהג להקל בזה, אמנם המשנ”ב סי’ קנח סק”כ כתב שיש להחמיר.
