לתרומות לחץ כאן

משמעותו של יום ט"ו בשבט / שבח פירות ארץ ישראל

שאלה:

אפשר להבין למה בט"ו בשבט שמים דגש דווקא על פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אבל למה לכלול בו גם את החיטה והשעורה, שהם כלל לא עצים? במקום לשים דגש ביום זה על פירות אילן. זה בעצם מאבד מהתוכן האמתי של החג (יש גם מי ששם תותים, בננה, מזונות וכד')

תשובה:

שלום וברכה

בט"ו בשבט יש בעצם שני ענינים שצריך לתת עליהם את הדעת: הדבר הראשון הוא אכן ציון היות יום זה ראש השנה לאילנות, והאדם עץ השדה וכו', מכאן יקח מוסר גם לעצמו שהשנים חולפות ויש לעשות בהן משהו…

אבל יש ענין נוסף, והוא בעצם ההודיה על ארץ ישראל, וכאן יש נקודה חשובה: ידועים דברי הב"ח בהל' ברכות שמבאר, מדוע על פירות ארץ ישראל מברכים [בברכה מעין שלוש על שבעת המינים] "על הארץ ועל פירותיה", ובחו"ל "על הארץ ועל הפירות", ומבאר, שבפירות ארץ ישראל יש שתי הודיות שונות: האחת עצם ההודיה על הפרי הטוב הטעים והבריא, וההודיה השניה, משום שפירות ארץ ישראל יש בהם קדושה מיוחדת [בספרי חסידות הובא שיש בהם מקדושת המן שירד לישראל במדבר] וכשאדם אוכל מהם נכנסת בבגופו הקדושה! על כך אנחנו מודים שזכינו שגם אכילה שלנו מוסיפה לנו קדושה, וכל החיים שלנו כאן הם חיים אחרים לגמרי ממה שיש לנו בחו"ל. לכן ההודיה גם על עצם הפירות, וגם על כך שהם "פירותיה" של ארץ ישראל. בגמרא נאמר: למה התאווה משה להכנס לארץ ישראל, "וכי לאכול מפריה הוא צריך?!", ובפשטות הכוונה היא שודאי לא רצה בשביל צרכיו הגשמיים אלא לצורך רוחניותה. אולם יש שמבארים באופן נפלא: שהרי כאשר אדם אוכל מפירות ארץ ישראל נכנסת בו יראת שמים, ממילא הייתי חשוב שמשה רבינו רצה להכנס כדי לאכול מפירותיה  ולזכות לכך, אומר הגמרא, לא, משה רבינו שנאמר עליו לגבי יראת שמים "לגבי משה מלתא זוטרתא היא", אינו זקוק לכך, יש לו יראת שמים גם בלי פירות ארץ ישראל. אבל אנחנו בודאי נזקקים לכך.

יש הרבה עוד להאריך בזה, ידועים דברי הרמב"ן בפרשת אמור שכל קיום המצוות בחו"ל הוא רק בגדר הציבי לך ציונים שלא תשתכח התורה מישראל, אבל עיקר תכלית קיומה הוא רק בארץ ישראל שהיא מקום השראת השכינה.

ממילא עיקר משמעותו של יום זה מבחינה רעיונית הוא לא רק הודיה על פרי העץ ומוסר מפרי העץ שזה ודאי דבר נכון, אלא גם הודיה עצומה על שזכינו לארץ ישראל הנותנת פירותיה הרוחניים, שרוחניותה נמסכת בגשמיותה ומאפשרת לנו חיים מרוממים הרבה יותר [אם רק נדע לנצל ולנתב נכון…].

הרעיון הזה שהוא העמוק יותר, בא לידי ביטוי בכל שבעת המינים המאפיינים את ארץ ישראל, ולאו דוקא בעץ… ולכן גם נהגו בכל הדורות להדר אחר פרי מארץ ישראל לברכת שהחיינו בט"ו בשבט. כתבתי רק מעט על קצה המזלג והרבה יש להאריך בזה.

את התות והבננה ניתן להשאיר מחוץ לתמונה, אא"כ הילדים אוהבים, ומה יותר טוב מלתת לילדים פרי טעים ובריא…

יום נעים.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל