שאלה:
לפני שנים נעשה לאדם נס שיצא מתאונת דרכים קשה ללא פגע, היה זה בר"ח – מאז החליט לומר הלל שלם כל שנה באותו ר"ח. האם זה מותר, לאחר שהנוהג לומר בר"ח רק חצי הלל?
תשובה:
שלום וברכה
אם הכוונה היא שבנוסח התפילה עצמה יאמר הלל שלם ודאי שאין מקום למנהג זה כלל וכלל, שהרי אסור לשנות מנוסח התפילה כפי שתיקנוהו חכמים והוא עושה סתם עירבוב בין ההלל של ראש חודש להודיה שלו על הנס דבר שהוא חסר טעם לגמרי.
אם רצונו בתוך סעודת המצוה שעושה לבני משפחתו לומר את פרקי ההלל בתהילים ללא ברכה זה אפשרי, וכך כתב המשנה ברורה סימן ריח ס"ק לב:
כתבו האחרונים מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה כפי השגת ידו ויחלק ללומדי תורה ויאמר הריני נותן זה לצדקה ויהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש וראוי לומר פרשת תודה. וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' יתברך ולשמוח ולספר חסדו.
א. הלל בר"ח אינו אלא מנהג (תענית כח, רמב"ם הל' חנוכה, וטוש"ע תכ"ב); טעם המנהג כ' הראב"ד בהש' הל' ברכות י"א, הט"ז כדי שיתפרסם שהוא ר"ח. וי"א שהוא זכר לקידוש החודש; וי"א שיש בו מקצת שמחה. – מכל זה רואים שלא ברור לנו מה טעמו של המנהג, אלא ברור שרבותינו הנהיגו זאת. ממילא כשמצטרף ענין של הודאה על נס , כמו בחנוכה, (א' בטבת) ניתן לענ"ד בהחלט להודות בהלל שלם.
קטונתי מלהתווכח עם רב ותיק ועתיר נסיון כמותכם בלא ראיה ברורה, אבל בעיני אין לדמות את הנושא של חנוכה שם זה נעשה אכן מדברי חכמים כחלק מסדר התפילה, לנס פרטי שקרה לאדם מסויים שאינו רשאי לשנות את סדר התפילה מחמתו. אלא רק יעשה לו סדר הודיה משלו מחוץ למסגרת התפילה. זה לגמרי לא משנה מדוע קבעו מנהג זה, העיקר שמדובר בסדר התפילה עוד מימי חז"ל…
השאר תגובה