שאלה:
שלום רב, מועדים לשמחה !
מצאתי בכמה וכמה מקומות שהמשנ"ב הביא מחלוקת הראשונים בטעם האיסור של חזרה אם הוא משום דמיחזי כמבשל או שמא יחתה. (עי' סי' רנג ס"ק לז ובשעה"צ שם ס"ק לז
וגם שם בס"ק נח ובס"ק פ
ועי' גם בסי' שיח ס"ק צב וס"ק צד וס"ק צח)
לפ"ז יוצא שיש לנו אילן גדול (לסניף כמובן) לסמוך עליו בפלטה הלא הוא הרא"ש [ונראה דכן ס"ל לר"ת בספר הישר שהביא בשעה"צ ס"ק לז]. אלא דלדבריו קשה למה צריך להגיע לתנאי חזרה, הרי מספיק בזה שהוא גו"ק ?
תשובה:
חלילה וחס, הרי זה ברור שאין שום צד בפוסקים להתיר חזרה באש גרופה וקטומה ללא תנאי חזרה, כמבואר בשו"ע בסי' רנג, כך שגם אם לעיתים נדמה שהמשנה ברורה מוסיף גם את הטעם של שמא יחתה, לעולם החשש של מיחזי כמבשל אוסר זאת.
אם נדון את הפלטה כ"כנגד המדורה"
למה אין היתר להחזיר גם ללא קיום התנאים?
נדמה לי שהר' עובדיה יוסף זצ"ל החשיב את הפלטת שבת שלנו כגו"ק
וכן להחזיר ע"ג בשבת לא הוי נתינה בתחילה אלא כדין "כנגד המדורה"
כמובן שלפי הדעות שאין הפלטה חשיב גו"ק יהא דבר זה אסור.
האם אני צודק?
יש כאן תערובת של שני נושאים: גרופה וקטומה אינו מועיל לגבי חזרה, ויש צורך בתנאים, הגר"ע יוסף יש לו דעה שפלטה אין בה מיחזי כמבשל כיון שאינה מקום המיועד לבישול אלא לחימום, גם הגר"מ פינשטין נסתפק בזה, אבל להלכה חלקו על היתר זה רוב גדולי הפוסקים, הגרי"ש אלישיב, הגרשז"א, הגר"ש וואזנר, ועוד רבים.
השאר תגובה