שאלה:
בס"ד.
שלום הרב,
אני יודע שכבודו נוקט הרבה בשיטות של חסידות ולא במידת הדין ולכן אבקש את עזרת כבודו בנושא הנ"ל:
ב"ה , יש לי משרה שמאפשרת לי ללמוד תורה במקום עבודתי, הבעיה – יש מישהו אצלי בעבודה (חילוני) שהצלחתי למשוך אותו אלי לחדר והוא מניח תפילין אצלי וקורא ק"ש כבר יותר משבוע ב"ה.
מצד אחד זאת מצוה גדולה ושמחה גדולה לה' ואני שמח בחלקי שזכיתי לזכות יהודי להניח תפילין ואפילו לקרבו לתורה ומצוות.
מצד שני – אליה וקוץ בה – אותו אדם הוא דברן במיוחד וכל פעם שהוא בא אלי לפני הנחת התפילין הוא "מקשקש" כל מיני דברים בטלים ובנוסף גם מבקש ממני שאסביר לו כל מני דברים במחשב (למרות שיש אנשי תמיכה בנושא הזה) ומאידך "שורף" לי כל יום שעה לפחות מהזמן היקר של הלימוד.
לצערי , אין לי יכולת להיות סבלן כלפיו בנושא הזה, נפשי חפצה בתורה ואני לא יכול לשמוע שיחות בטלות כל יום שעה אפילו בשביל לזכות אותו בתפילין.
אם זה ימשיך ככה אני עלול להיות תקיף איתו מילולית בעל כרחי מפאת חוסר יכולתי לשאת את הצער הזה.
בבקשה את עזרת כבודו כיצד עלי לנהוג.
תשובה:
שלום רב,
כלומר, הבעיה היא לא רק הלימוד שאתה מפסיד אלא שהוא מכשיל אותך בכעס שזה ממש לא טוב… אם כך, עליך לומר לו בנחרצות אבל עם חיוך. תעשה לי טובה מאד מאד חשוב לי הלימוד הזה בבוקר, אשמח לדבר איתך בכל שעה אחרת מלבד על חשבון הלימוד, אני מאמין שזה בהחלט יכול לעזור, ואם זה לא יעזור, תוכל להפסיק את זה. ביחס בין אישי יש נושא של איכות וכמות, כלומר בצורה מאוד חביבה ומכבדת אתה יכול לתת דלק לאדם לכל היום, לא צריך להקדיש לו שעה שלמה, הוא יבוא על סיפוקו אם תתן לו מנה גדושה בחמש דק'.
בהצלחה
