מצאתי את האסברה הזות ב http://din.org.il/2010/06/11/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA/#comment-44436
בעיקר וטעם הדבר יש להוסיף: יש שני ענינים ב”מיחזי כמבשל” ישנו מיחזי כמבשל בצורת הפעולה, דהיינו הנחת מאכל מבושל יבש על גבי האש בשבת אסרוהו חז”ל [איסור “חזרה”] משום מיחזי כמבשל, והיינו כיון שעושה פעולה הדומה לפעולת האדם כשבא לבשל, אולם נתינת מאכל לא מבושל בכלי שני האיסור הוא משום “תוצאת הפעולה” שמאחר והדבר לא היה מבושל ומניחים אותו בדבר חם נראה שחפץ בתוצאת בישול ואף זה לדעת תוספות בכלל איסור של מיחזי כמבשל, ולכן אם הדבר כבר מבושל אין בזה מיחזי כמבשל כיון שאין כאן תוספת “תוצאה”.
רוצה לישאל משהו בתגובות<
שלום וברכה, אני כותב ממקסיקו, יש לך מקור וחזײל להסביר הסברה האחרונה (צורת הפעולה ותוצעת הפעולה)? או זה רק מין הלוגיקה? כי אני חפסתי וחשבתי אתו סברה, אבל לפי זה יש לומר שבדברים שיש מיחזי כמבשל בכלי שני, כל שכן שיש מיחזי כמבשל בערוי מי כלי ראשון. ויש נײַמ למעשה וכמה נידונים.
תודה רבה.