שלום רב
יש לי שאלה קצת מורכבת בענייני ממונות וגם משפחה ואודה לכם אם תפרטו את ההלכה בנושא. לפני כ8 שנים הכרתי את בעלי וכשהתחתנו הוא סיפר לי שיש בבעלותו קרקע בקצרין שרשומה על שמו והוא זכה במכרז וצריך לבנות את הבית תוך 3 שנים. את העלות של הקרקע בסכום של 100,000 ש"ח הוא כבר שילם. הקבלן רצה 700,000 שח לבניית הבית ולבעלי לא היו חסכונות. לי היו 400,000 שח בחסכונות והחלטתי שנשקיע בבית וניקח עוד 300,000 שח משכנתא. כאשר במשפחה שלי שמעו על הריביות של המשכתנא נלחצו מאוד. יש לי אחות נכה ורווקה שהייתה עובדת ומתפרנסת יפה ואף הצליחה לחסוך יותר מ200,000 שח. . אמא ייעצה שניקח ממנה הלוואה ללא ריבית ומשכתנא רק של 100,000 שח בלבד. התוכנית הייתה להחזיר לאחותי כל חודש כ3000 שח ולסיים את החוב תוך כ5.5 שנים. כעבור כשנה וחצי פיטרו את בעלי והפסקנו לשלם לה באופן קבוע. באותה התקופה שכרנו דירה קטנה בתל אביב ב3200 ש"ח,(וגם השכרנו את הבית שלנו בקצרין ב3200 ש"ח לחודש.) ומכיוון שהייתי בהריון על הילד השני חיפשנו דירה מרווחת יותר, אך המחירים היו כמובן גבוהים יותר. .בבעלותה של אחותי הנכה יש דירה עם 4 חדרים ובאותה התקופה התגוררה שם אחותי הבכורה שאף היא רווקה והיא לא שילמה לאחותי שכירות אלא רק את ההוצאות והתשלומים שהיו בדירה(ארנונה ,מים וכו). יש לי סה"כ 3 אחיות וכולן היו אז רווקות,אחותי הנכה ועוד אחות שגרו עם אימי והבכורה שגרה בדירה של אחותי הנכה.הצענו לאחותי הבכורה להתחלף בדירות (מכיוון שאינה צריכה דירת 4 חדרים) ואנו נמשיך לשלם שכירות של 3200 עבורה אך בפועל נגור בעצמינו בדירה מרווחת יותר. אחותי הבכורה סירבה ולא רצתה לגור בדירה שבה התגוררנו, לאחר דיון משפחתי אחותי ה3 (שהייתה אז רווקה) החליטה לעזוב את הבית של אימי בתמורה להצעה שלנו ולעבור לגור בדירה שהתגוררנו בה, ובכך לפנות לאחותי הבכורה מקום בבית של אימי וכך הדירה הגדולה תתפנה עבורונו. בעלי מאוד חשש מהרעיון וביקש לשוחח על כך עם אחותי הנכה ואמר לה שהוא לא מוכן לגור בחינם. למיטב זכרוני היא אמרה שאם אנחנו נשלם את שכר הדירה של האחות שעברה לגור בביתנו זה בסדר מבחינתה. וכך במשך שנה שילמנו כ36000 שח לאחותי.ה3 ואז פיטרו אותי מהעבודה. החלטנו להפסיק לשלם לאחותי ה3 את שכר הדירה והיא החליטה להמשיך ולגור שם מכספה הפרטי. ותודה לאל התחתנה ועברה לגור עם בעלה בדירה אחרת. לצערי, מצבה הכלכלי של אחותי הנכה התדרדר, היא פוטרה מעבודתה לפני כ6 שנים ומאז לא חזרה לעבוד ונתמכה בחסכונות ובקצבת ניידות מביטוח לאומי. לפני כשנתיים וחצי היא ביקשה מאיתנו לשלם לה שכר דירה בסך 1000 ש"ח (בפועל ניתן להשכיר את הדירה הזו ב4500 עד 5000 ש"ח), ואמרנו שאנחנו עדיין חייבים לה 154,000 שח אך היא אמרה שכרגע חשוב לה לקבל שכר דירה כי מצבה הכלכלי לא טוב ואת החסכון נחזיר כשיהיה לנו. ברוך ה' כבר יותר משנה גם אני וגם בעלי עובדים ובחודשים האחרונים סגרנו את המינוס, ויש לנו כבר 4 ילדים שיחיו. הבית בקצרין שבנינו שווה היום כ1,350,000 שח כך שבפועל יוצא שהרווחנו כחצי מיליון ש"ח מהבנייה הזו פלוס שכר דירה שאנחנו משכירים את הבית כבר 6 שנים ב3200 ש"ח לחודש. לאחרונה בעלי הציע שניקח משכתנא מהבית ונשקיע בנכס או בקרקע כדי לדאוג לעתיד ילדינו. אני אמרתי שלדעתי קודם כל צריך לשלם לאחותי את החוב או לפחות שכר דירה יותר גבוה מ1000 שח לחודש. אני חושבת על אחותי הנכה שאם הייתה דורשת מאיתנו שכירות רגילה היו לה היום עוד כמה מאות אלפי שקלים בחיסכון ונראה לי לא נכון להשקיע "על חשבון" אחותי. בעלי טוען שגם אחותי הבכורה גרה חינם בדירה,וגם שילמנו לאחותי ה3 שכ"ד במשך שנה וואם אחותי הנכה לא דורשת יותר אנחנו צריכים לחשוב על עתיד ילדינו ולא עליה לטענתו ההתנהלות שלי בנושא היא מתוך רגשי נחיתות שלי על מצבה העגום של אחותי במקום לחשוב עלינו ועל ילדינו. ואני טוענת ש"כל הלווה ולא מחזיר נקרא רשע" והגיע הזמן שנחזיר. הוא אומר שאם נשקיע היום בנדל"ן בע"ה נרוויח ואז נחזיר לאחותי לא 150000 אלא 200,000 ש"ח. אני רוצה לדעת מה ההלכה אומרת בנושא, האם החובה ההלכתית שלי היא לפעול לפי בעלי או שגם הוא מחויב בהחזר החובות לפני שמשקיעים בנדל"ן? הוא אומר שהוא דיבר בעבר עם אחותי והיא לא דורשת מאיתנו ואני חושבת שזה בגלל שהיא בטוחה שמצבנו הכלכלי עדיין בעייתי ואילו היה אחרת בוודאי שהיינו מחזירים לה.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
הייתי מחלק את השאלה לשתיים.
א. אם האחות הייתה יודעת שיש לכם כסף וכל דאגתכם היא לחתן ילדים בעוד הרבה שנים, היא לא הייתה מסכימה לוותר על מלוא דמי השכירות ולא הייתה מוכנה להמתין מלגבות את ההלוואה, בעוד שהיא מתקשה היום.
ב. גם אם האחות מוותרת לכם על מלוא דמי השכירות, או מוכנה להמתין ולא לגבות את ההלוואה, אתם בעצם מקבלים נדבות ממי שמתקשה לתת אותם. השאלה: האם ראוי לקבל נדבות ממי שבעצמו מתקשה בכדי לחתן ילדים בעתיד הלא קרוב.
לגבי השאלה הראשונה לדעתי אתם חייבים להודיע את המצב לאשורו לאחות, בכדי לתת לה להחליט אם היא מוכנה לוותר לכם משלה גם כאשר אתם מסתדרים.
לגבי השאלה השנייה, מאחר ולא מדובר בשאלה הלכתית אלא במוסרית, יש לתת לבעל לנהוג בהתאם למצפונו (כמובן, לאחר שהאחות תדע את המצב לאשורו).
מקורות:
עיין ברמ"א חו"מ סי' רז סעיף ד שדברים שבלב מבטלים מתנה, כל שכן במקרה זה שקרוב להיות אומדנא דמוכח שאדם לא מוותר על כסף המגיע לו בדין, כאשר הוא דחוק ואילו השני דואג לחתן ילדים ברבות השנים.
