בס"ד
האם יתכן תבשיל נוזלי שיפוג ממנו איסור לעשות פעולות שמגבירות את חומו (לכסות את הסיר, לקרב אותו למקום חם יותר על הפלטה) לפני שהגיע לרתיחה (מפני שהוא 'מבושל כל צרכו' לפני כן)?
(אנא שימו לב שהשאלה אינה מתי 'לא שייך בו בישול' בחימום מחודש, כי אם מתי הוא מגיע לשיעור 'מבושל כל צרכו' שממנו ואילך 'לא שייך בו בישול' בבישול הראשון שלו בלבד) .
א) ב'ארחות שבת' נאמר על מים שהם מגיעים לכך ברתיחה (ארחות שבת, פ"א, טז'), אך לא מוכללים תבשילים נוזליים בכלל שם באמור הזה, כי אם נראה שהם יחד עם כל התבשילים (יבשים ונוזלים) בתנאי של הגעה ל'מבושלים כל צרכם' כדי שיפוג מהם איסור פעולות המסייעות לחומם (ארחות שבת, פ"א, עמוד ז', וסעיף טו'). (ובחימום מחודש מדברים על שיעור חם במקצת שנשאר בו מאז ש'בושל כל צרכו', ולא אומרים שזה שיעור שמחייב רתיחה (ארחות שבת, עמודים יא'-יב', וסעיף כו') למרות שיתכן שמי שמשכיל להיות מסוגל להסיק מן ההערות (ורשאי לכך), אולי אמור להסיק משהו כזה מהנאמר על דעת הרמ"א בדיון (בחימום מחודש) המובא בהערה מו'). עם זאת, ישנה אולי האפשרות שכוונת הרבנים שליט"א היא שהקורא יבין שאם התנאי להפיג איסור בישול ממים בבישולם הראשוני מחייב רתיחה, אז זה מחייב גם כל תבשיל נוזלי שמכיל מים.
ב) גם בשש"כ אמנם הגעה לשיעור בישול שממנו פג איסור בישול מהתבשיל (בבישול הראשוני, לא בחימום מחודש) מובאת יחד עם תבשילים יבשים בתנאי של "עד שהתבשיל יתבשל כל צרכו" (שש"כ התש"ע, פרק א', סעיף ה') וכן בחימום המחודש מצוין גם 'מבושל כל צרכו' שהצטנן (שש"כ התש"ע, ח'). אבל עם זאת בסעיף ט' הרב זצ"ל כתב: "… דבר לח רותח או דבר לח רתוח שלא נצטנן לגמרי מבישולו, אין בו משום איסור בישול גם בכלי ראשון, אם איננו עומד על גבי האש." (שש"כ, התש"א, פ"א, ט'). והגם שהנדון בסעיף זה הוא ההבדל בין רתוח שנצטנן לגמרי ובין האמור לשאלת היתר חימום מחודש, נראה יתכן שעלינו הקוראים להסיק מכך שגם בתבשילים נוזליים בכלל, התנאי של רתיחה, לשם הגעה לשיעור בישול שממנו ואילך כבר לא שייך בהם בישול גם בבישולם הראשוני (עוד בטרם דנים בחימום מחודש) הוא תנאי נוסף, בנוסף להגעה ל'מבושלים כל צרכם'.
השאלות בבקשה הן:
1. האם שתי המסקנות נכונות? כלומר שמתבשילים נוזליים בכלל לא פג איסור בישול לפני שהם מקיימים את שני התנאים: גם: 'מבושלים כל צרכם' + וגם: הגיעו לרתיחה (וכל עוד הם עודם חמים במקצת לשיטת האשכנזים)?
2. ובפרט: האם שני התנאים קיימים גם בתבשילים נוזליים שאינם זקוקים לרתיחה כדי להגיע למצב של 'מבושלים כל צרכם'? (כמיני רטבים, כגון רוטב מעגבניות מרוסקות, או רטבים /משקאות קינוח על בסיס שמנת עם שוקולד/מרשמלו מומס פנימה, שהגעה לרתיחה דווקא הורסת אותם ולכן אם יושהו לסעודה ראשונה זה יהיה מוגבה אולי מן הפלטה באמצעות תבנית הפוכה)
3. ועוד בפרט: האם שני התנאים קיימים גם בתבשילים נוזליים שאינם מכילים מים? (נראה שאליהם מתייחסים ה'ארחות שבת' בשומן נוזלי בהערה (ארחות שבת, פ"א, הערה מג'), אך לא מצוין ממתי הם מבושלים כל צרכם ופג בהם איסור בישול) ) (כלומר בפרט האם גם מסקנה ב' נכונה , או שמא רק מסקנה א')
3א. האם רטבים שבהם אין מרכיב של מים מובהק, אך כן יש נוזלים מירקות/פירות (למשל עגבניות מרוסקות) נחשבים תבשילים נוזליים שמכילים מים?
תשובה:
שלום רב
כמעט לא קיים תבשיל נוזלי שבו אין צורך להגיע לרתיחה, אבל אם בשוקולד או הרוטב שהזכרת אכן הרתיחה רק גורעת, ברור שסיום הבישול הוא קודם לכן ואין צורך להגיע לרתיחה.
