שלום
ידועות שתי המחלוקות בענין ספירת העומר: 1- תוס' ובה"ג האם מצווה ארוכה או כל יום ויום, 2- ר"ת ובה"ג האם אפשר לספור גם ביום או רק בלילה.
השאלה היא לגבי מקרה שאדם שלא ספר בלילה וביום ספר בלא ברכה, למה צריך להגיע לזה שזה ספק ספיקא ולכן מותר לו לספור, הרי ממ"נ – אם נאמר כתוס' שזו מצוה בפני עצמה אז אין שאלה ולכן גם אם הפסיד יום אחד יכול אח"כ להמשיך לספור, אבל גם אם נאמר לבה"ג ששזו מצוה ארוכה, אבל עדיין לשיטתו אפשר לספור גם ביום ואם אדם ספר ביום אז מצוין יכול למשיך לספור בברכה, גם בלי ספק ספיקא, אז למה צריך להגיע לזה? (אלא אם נאמר שגם ר"ת לא סובר כמו תוס' אלא כמו בה"ג ולכן לשיטתו צריך להגיע לספק ספיקא, אבל בפשטות ר"ת זה חלק מתוס' לא?)
תודה רבה וישר כח!
תשובה:
שלום רב
כאשר יש שתי מחלוקות שונות אין קשר ביניהן, נוכל באופן עקרוני לפסוק במחלוקת אחת כך ובשניה אחרת, כך שאין כל משמעות לזה שאותו בה"ג סובר כאן כך וכאן כך, וכל אחת מהמחלוקות נידונית כספק בפני עצמו ולכן צריך להגיע כאן לספק ספיקא. שכן אני עצמי להכרעת ההלכה יש לי שתי ספקות שונים ביחס לאותו מעשה.
