אבא שלי נפטר לפני 4 שנים. השנה חלק מהמשפחה לא רואים צורך לעלות לקבר ולהתכנס ביום האזכרה. מה ההלכה ומה החשיבות בנושא?
תשובה:
שלום רב
מצער מאוד… אחד הדברים הגורמים תענוג לנפטר [מאוד קשה לשמח אדם שאיננו איתנו…] הוא העלייה לקברו עם התפילות הראויות וכו', ואני בטוח שמגיע לאבא שישמחו את נשמתו ביום הפטירה.
מקורות:
בספר חסידים (סימן תשט – תשיא): “קהל אחד רצו ללכת למקום אחד בא מת לאחד בחלום ואמר אל תעזבו אותנו כי יש לנו הנאה כשתלכו לבית הקברות וכו’ ברזילי הגלעדי אמר (שמואל ב’ יט, לח) אמות בעירי כי הנאה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשים לנשמתן טובה ומטיבים להם באותו ענין, וגם כשמבקשים עליהם הם מתפללים על החיים. ע”כ. ולכן מעלה גדולה יש בעליה על ציון הנפטר ביום הזכרון וללמוד שם משניות לעילוי נשמתו, ובכך גורם הנאה לנפטר. וכן הביא בשו”ת יבי”א (ח”ד יו”ד סי’ לה אות ז). וע”ע בשו”ת תורה לשמה (סי’ תצג) שכתב לבאר המעלה שיש ללמוד דוקא ליד קבר הנפטר.
האם גם כשהנפטר בחו"ל, ראוי לצאת ולעלות על קברו, או שלימוד לע"נ בארץ עדיף
אין צורך לטרוח לחו"ל, דבר שודאי כרוך בהרבה ביטול תורה וטורח מרובה מאוד.
השאר תגובה