יש חזל שאומרים להמנע מלהעביר הודעה על מי שנפטר
ורק אם שואלים לספר?
תודה
תשובה:
שלום רב
המקור לדין זה הוא בגמרא בפסחים דף ג עמוד ב, שם שנינו:
רב כהנא חלש [נעשה חולה] שדרוה רבנן לרבי יהושע בריה דרב אידי אמרו ליה זיל בדוק מאי דיניה, אתא אשכחיה דנח נפשיה [מצא שנפטר], קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה ובכי ואתי [נהג מנהג אבלות בלא שסיפר בפירוש שראה שמת], אמרו ליה נח נפשיה? אמר להו אנא לא קאמינא (משלי י') ומוציא דבה הוא כסיל [כלומר לא רצה אפילו להשיב מחמת הפסוק הנ"ל]. יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא כי אתא אמרו ליה חיטין נעשו יפות אמר להם שעורים נעשו יפות אמרו ליה צא ובשר לסוסים ולחמורים [סיפור דומה לגבי מצב התבואה].
הלכה זו הובאה בשלחן ערוך בסי' תב לגבי זה שאפילו לאבלים אין חובה לספר שהם באבל.
שבוע טוב
למה לא נמנעים מלפרסם מודעות אבל /הכרזה
על מתים
בבקשה מקורות.
ראה כאן
https://din.org.il/2021/05/30/%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90-%d7%93%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%96%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%93%d7%9d/
השאר תגובה