לכבוד הרב שלום וברכה,
אני ספרדי, יש לי שאלה לגבי פסיקה בקרב כמה מרבותינו הספרדים. בסימן רנ"ג סעיף ד' פסקו בדעת מרן שאסור להערות מים רותחים מכלי ראשון לתוך תבשיל לח מבושל שעל האש. ולכאורה במקור הדברים מבואר שאחד רותח והשני לא, ולא ששניהם רותחים. ועוד קשה לי מסימן שי"ח סעיף ד' שמרן עצמו פסק שתבשיל לח מבושל יש בו בישול רק אם התקרר, ומשמע שאם הוא רותח אין בישול. וכל מה שכתבתי כן מבואר במשנה ברורה. אבל עדיין שאלתי לגבי אותם שאוסרים בדעת מרן, מה סברתם וראייתם?
תודה
תשובה:
שלום רב
במשנה ברורה שם מבאר שדין זה הוא כעין גזירה ומשום שחששו שמא אחד מהכלים לא תהיה היד סולדת בו, ואז לדעת השו"ע יש בו איסור בישול אפילו שלא נסתלק עדיין לגמרי בישולו הראשון, ואכן, לולי חשש זה, היה הדבר מותר.
