האם מועיל לומר שדבר מצוה שהולכים לעשות ממילא יהיה לרפואת חולה
תשובה:
שלום רב,
הגמרא אומרת בפסחים (ח,א) האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור. כלומר, אדם יכול לעשות מצווה ולומר שהוא עושה כך כדי הקב"ה יעניק לו טובה כזו או אחרת. כמובן זה לא ח"ו התנייה. אלא בקשה, ולצורך כך הוא עושה גם מצווה. וברור שזה לא משנה אם היה עושה את המצווה הזו גם ללא אותה בקשה או שלא היה עושה כן ללא אותה בקשה.
מה שיש לדון הוא האם מצווה שהוא ממילא מחויב לעשות, האם גם עליה הוא יכול לומר "בשביל שיחיה בני" או לא. ונראה מהסוגיא שם שאין הבדל וגם מצוות כאלה יכול לומר כך.
